המרכז לרפואה נוירואינטגרטיבית
03-5741133
מאמרי בריאות
 

הבסיס המוחי לצלילים פסיכואקוסטים (Binaural beats)

כאן נסביר אודות binaural beats בפירוט, על מנת להבין על איזה בסיס פיתח ממציא ההמי-סינק, רוברט מונרו, את הטכנולוגיה.
 
Binaural beats (תדרים בינאורלים)
תדרים בינאורלים הינם תוצרי לוואי שמיעתיים שמופיעים כתוצאה מגירוי צלילים חיצוני המושמע למוח. הם  ניתנים לשמיעה רק באמצעות אוזניות סטראו. אם מקשיבים להם כשהם מושמעים בחלל החדר, לא ניתן להבחין בהם או להשרות במוח תגובה רצויה.
 
תדרים אלו התגלו לראשונה ב 1839 על ידי הנריך וילהלם דוב, וצברו תודעה ציבורית נרחבת בסוף המאה ה 20, כאשר נמצא בקרב קבילת הרפואה האלטרנטיבית שתדרים בינאורלים מסוגלים להשרות התרגעות, מצבים מדיטטיבים, יצירתיות ומצבים קוגניטיביים נוספים לפי בחירה.
 
ההשפעה שלהם על גלי המוח תלויה בגודל ההפרש בין שני הצלילים המושמעים לאוזניים. למשל: אם טון בתדר 300 הרץ מושמע לאוזן אחת, בעוד תדר של 310 הרץ מושמע לאחרת, התדרים הבינאורלים שייווצרו במוח יהיו בתדר 10 הרץ.
 
התדר הבינאורלי נתפס על ידי השומע כאילו שני הטונים השונים שהושמעו לאוזניו השתלבו יחד באופן טבעי מחוץ למוח. כאילו הם הושמעו לו יחד מלכתחילה, באופן זהה לשתי האוזניים ולא כפי שזה נעשה בפעול שכל אוזן שמעה משהו קצת שונה.
 
על מנת להבחין בתדרים אלו, הצלילים המושמעים לכל אחת מהאוזניים צריכים להיות מתחת ל 1000 הרץ. ההפרש בין הצלילים חייב להיות קטן (פחות מ 30 הרץ) כדי שהאפקט המוחי הזה יתרחש. אחרת, כל טון ישמע על ידי המוח כטון נפרד.
 
תדרים בינאורלים משפיעים על המוח באופן עדין ולפעמים בלתי מורגש, באמצעות שינוי גלי המוח, והם בעלי תועלות בריאותיות כגון בקרת כאב.
 
עיקר התגלית באשר לתפקיד של תדרים בינאורלים במוח, ומדוע המערכת השמיעתית בכלל מאפשרת לזה להתרחש, נעשה 134 שנים לאחר תגליתו הראשונית של דוב, על ידי החוקר ג'רלד אוסטר.
אוסטר החשיב את התדרים הבינאורלים ככלי חשוב במחקר קוגניטיבי ונוירולוגי. הוא התמקד בשימוש בצלילים על מנת להבין כיצד בעלי חיים  ממקמים צלילים בתוך עולמם התלת מימדי, וכן השתמש בחקר התדרים על מנת להבין את היכולת יוצאת הדופן של חיות לבחור ולהתמקד בצליל מסוים, בתוך ים של צלילים המקיף אותם (ממצא זה מתרחש גם אצל בני אדם וידוע בשם "אפקט מסיבת הקוקטייל" – שבו אדם יכול  להיות מוקף בשיחות שונות סביבו ולבחור לפי רצון להקשיב רק לאחת מהן כשכל שאר הדיבורים שברקע מתעמעמים ואינם מפריעים לו להתרכז ולהקשיב).
 
אוסטר גם החשיב את התדרים הבינאורלים ככלי שימושי לאבחון רפואי לא רק במטרה לאבחן בעיות במערכת השמיעתית אלא אף למצבים ניורולוגים כלליים יותר.
למשל, אוסטר מצא שחלק מהמטופלים שלא שלא הצליחו לשמוע תדרים בינאורלים שהושמעו להם, סבלו מפרקינסון. עוד הוא מצא שניתן לאמן את המוח של מטופלים אלו לשמוע את התדרים הבינאורלים, תוך שבוע בלבד של אימון.
 
 
 
ממצאים נוספים של אוסטר נוגעים להבדלים בין נשים וגברים ביכולת שמיעת תדרים בינאורלים.
אצל נשים נמצאו שני זמנים לאורך המחזור החודשי שלהם בהם היגיעה היכולת שלהן לזהות תדרים בינאורלים לשיאה. זה קרה בזמן קבלת המחזור (הדימום) החודשי, וכן בשלב הלוטאלי מיד לאחר הביוץ. תגלית זו הובילה את אוסטר לסברה שייתכן שניתן להשתמש בתדרים בינאורלים למדידת רמות של אסטרוגן באישה, כיוון שנמצא שנשים יכולות לזהות תדרים אלו טוב יותר בזמן בו יורדות רמות האסטרוגן בגופן.
 
ההשפעה של תדרים בינאורלים על מודעות ותודעה נחקרה לראשונה על ידי הרופא תומס ווארן קאמפבל והמהנדס חשמל דניס מנריך. תחת הנחייתו של רוברט מונרו חיפשו לייצר במוח תדר של 4 הרץ, שהם סברו שקשור לחוויות חוץ גופיות. על סמך הממצאים שלהם פיתח מונרו את טכנולוגיית הסנכרון האונתי (המי-סינק – צלילים פסיכואקוסטים), ואת המחקר הרחב בנושא.
 
באחד ממחקריו אודות שימוש בצלילים פסיכואקוסטים להשראת מצבי מדיטציה עמוקים בזמן קצר, הוא מצא שתדרים סביב 7 הרץ הגבירו ריכוז מדיטטיבי במוח בעוד תדרים של 15 הרץ הפריעו למדיטציה.
 
 

פיזיולוגיה של תדרים בינאורלים

היכולת לשמוע תדרים בינאורלים מיוחסת לגרעין המצוי בגזע המוח הנקרא superior olivary nucleus. התדרים נמצאו להיות קשורים ליכולת של המוח למקם צלילים במרחב תלת מימדי ולעקוב אחר טונים שזזים במרחב (יכולת הקשורה גם לגרעין הקרוי inferior colliculus) . יכולת זו הינה הישרדותית בסיסית, ואם נחשוב לרגע על האבולוציה הרחוקה של האדם והעלי החיים, היכולת לשמוע איום מתקרב ולהעריך עד כמה הוא קרוב ואיפה הוא נמצא ביחס למיקום שלי, הינה הכרחית ובסיסית על מנת לשרוד.
אם כך, צלילים והקצב שלהם קשורים לעיבוד מידע ותנועה באדם. מקצבים שמיעתיים יוצרים כמעט מיידית תגובה הקשורה לתנועה ופעולת שרירים באדם. (זו הסיבה למשל שתינוקות "רוקדים" לצלילי מוזיקה באופן כמעט בלתי רצוני).

יצירת קשר
 / מלאו כאן את הודעתכם ואחד מאיתנו יחזור אליכם בהקדם
שדות המסומנות ב- * הן שדות חובה