מיכל הציפה משפר את איכות החיים- דכאון, חרדות, טראומה…

שיפור באיכות חיים בעקבות טיפול במכל ציפה אצל מטופלת עם הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, הפרעת דחק פוסט טראומטית, חרדות ודיכאון.

תקציר

מאי 2013 Open Journal of Medical Psychology
אנט קיילגרן, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת קרלסטד, שבדיה.
מטרת המחקר בעל המטופל האחד (תיאור מקרה) הינה לתאר שיפור בסימפטומים ושיפור באיכות חיים לאורך שנה וחצי של טיפולים במכל ציפה אצל אדם שסובל ממספר הפרעות מנטליות ונוירו פסיכיאטריות.

המטופלת, אישה בת 24 אובחנה עם הפרעות קשב ריכוז והיפר-אקטיביות, אוטיזם, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), חרדות ודיכאון, עברה טיפול קבוע במכל הציפה למשך שנה וחצי ורואיינה לאורך כל תקופת הטיפול. מדיווחיה לאורך סדרת הטיפולים במכל הציפה עולה שיפור באיכות החיים, שיפור בתחושה הסובייקטיבית שלה, וכן שינוי חיובי בהתנהגותה. לא נצפו תופעות לוואי שליליות לטיפול במכל הציפה.
התוצאות מדגישות את העובדה שלטיפול בציפה יתרונות תרפואטים לבעיות נפשיות, ויכולות לשמש בסיס למחקרי המשך בתחום.
 
לקריאת המאמר המלא לחץ כאן
 
מבוא

בשנים האחרונות חלה עליה במספר הצעירים הסובלים מהפרעות נפשיות שונות, קלות או חמורות. שיטות הטיפול התרופתיות למצבים אלו לא תמיד מסייעות לגמרי בשיפור הסימפטומים, וכן נושאות בחובם בדרך כלל תופעות לוואי בלתי נעימות. הצורך בשיטות טיפול נוספות הופך יותר ויותר להכרחי.
 
אצל הסובלים ממספר הפרעות נוירופסיכיאטריות, והפרעות מצב רוח, האתגר הוא קשה עוד יותר כיוון שטיפול תרופתי שאינו מדויק, יחד עם תופעות הלוואי שלו, נמצא כגורם סיכון להתפתחות הפרעות נוספות אצלם, מה שנעשה עוד יותר קשה לטיפול. למשל, אוטיזם והפרעות קשב שמטופלות באותו זמן אצל אותו מטופל, אך באופן לא מוצלח, מובילות לסיכון מוגבר יותר שאותו מטופל יפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית, התמכרות לחומרים מסוכנים, דיכאון או חרדות, השמנת יתר, סטרס מוגבר, הפרעות שינה וירידה כללית בבריאות.
 
בדרך כלל הטיפול בהפרעות נפשיות על סוגיהן השונים נעשה על ידי טיפול תרופתי הממוקד על סימפטומים מסוימים. הפרעות קשב וריכוז (המוגדרות כיום כסוג של הפרעה מנטלית בספר ההפרעות הפסיכולוגיות – Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders DSM), מטופלות רבות בריטלין, המלווה אצל חלק מהמטופלים בתופעות לוואי, כגון כאבי ראש, בחילות והפרעות שינה.
טיפול באוטיזם כולל בין השאר טיפול התנהגותי, טיפול תרופתי לנטיות החרדתיות, ושינוי מדויק של סביבת החיים והמגורים של הסובלים מאוטיזם על מנת שתתאים למצבם.
בעוד שממצאים מראים שטיפול תרופתי עשוי לסייע מאד כאשר הוא ממוקד לשיפור של סימפטום מסוים, סימפטומים משניים של הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם והפרעות נוספות דורש גם כן גישה טיפולית כוללת יותר, המשלבת גם טיפולים שאינם הטיפולים הרפואיים המסורתיים, במטרה לסייע להקלה בסימפטומים רבים יותר, שינוי איכות החיים ושיפור התפקוד היומיומי.
 
קיימים כיום ממצאים מחקריים אודות יעילות טיפולים אלטרנטיביים שונים במצבים אלו כולל ביופידבק ותוספי מגנזיום וברזל. לגבי מדיטציה, הרפיה, ביופידבק שרירים (EMG), ועירור המערכת הווסטיבולרית (שיווי משקל) אין עדיין ממצאים מספיקים לבחינה קלינית אך יש להם כיוון טיפולי מבטיח.
 
במחקר הנוכחי נבדקה השפעת הטיפול בגירוי סביבתי מצומצם (REST) כפי שמושג במכל הציפה, המנטרל את האדם מגירויים חיצוניים בעודו חווה רמות גבוהות של התרגעות פיסית, מחשבתית ונפשית. טיפול במכל ציפה הוא בעל תוצאות טיפוליות מבטיחות והוכח בניסויים מדעיים לסייע במצבי פיברומיאלגיה, כאבי שרירים, הפרעות ובעיות הקשורות בצליפת שוט (whiplash – כתוצאה מתאונת דרכים), וכן בהפרעות מנטליות ובעיות קשורות סטרס, דיכאון, חרדות, הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות.
 
מחקרו של אדבול מ 2009 מכיל תיאור מקרה המשמש דוגמא לכך: במחקרו על מטופלת הסובלת מהפרעות נוירופסיכיאטריות ודיכאון, נצפתה הקלה בסימפטומים, שיפור בתחושת בריאות נפשית כללית, עליה בריכוז ואנרגטיות, שיפור ברגיעה ואופטימיות אצל המטופלת לאחר סדרה של טיפולים במכל הציפה.
 
 
תיאור המקרה במחקר הנוכחי

המטופלת, שכאמור סבלה ממספר הפרעות נוירופסיכיאטריות, הייתה בתחילת המחקר תחת טיפול תרופתי (Concerta 54 מ"ג, Sobril) במהלך 14 השבועות שקדמו לתחילת סדרת טיפולי הציפה. המינון שנטלה החל ב 18 מ"ג לחמישה שבועות, 36 מ"ג לשבועיים ואז 54 מ"ג לשמונה שבועות. המטופלת הינה זו שיזמה את הטיפול במכל הציפה בניסיון לטפל בכאבי הראש מהם היא סבלה כתופעת לוואי של התרופות שנטלה.
 
כבר לאחר מספר בודד של ציפות, היא חשה צורך להפחית במינון התרופתי, מה שאושר על ידי הרופא שלה. הרופא הוריד את המינון התרופתי ל 36 מ"ג למשך 3 ימים, 18 מ"ג למשך שלושה ימים נוספים, ולאחר מכן הפסיק לגמרי את הטיפול התרופתי!
ביוזמה ואישור רפואיים של הרופא המטפל שלה, לא היה למטופלת צורך רפואי לנטילת שום טיפול תרופתי בערך לאחר חודש מתחילת סדרת הציפות!
תדירות הציפות של המטופלת היתה כדלקמן: בשבוע הראשון – 3 ציפות של 45 דקות. בשבוע 2-3: שתי ציפות של 45 דק כל שבוע, בשבוע 4-6 ציפה אחת של 45 דק כל שבוע. משבוע 7 והלאה היא צפה פעם עד פעמיים בחודש למשך שנה וחצי. סכה"כ בערך 50 ציפות.
 
לאחר מכן, היא צפה למשך שנה נוספת, סך של עוד 75 ציפות, בהן עקבו החוקרים אחר השיפור בסימפטומים, בהתנהגות ובדיווחים שלה לגבי איכות החיים הכוללת שלה.
 

 

דיווחים מצד המטופלת במהלך בדרת הטיפולים בציפה

בתחילת הניסוי
לפני שהתחילה סדרת הציפות נלקח המקרה וההיסטוריה הרפואית של המטופלת, שכלל את ההפרעות שאבחנו אצלה ואת הדיווחים שלה על התנהגות חברתית. בהקשר זה היא דיווחה שבסיטואציות חברתיות היא נוטה להישאר שקטה רוב הזמן מפחד לומר משהו לא נכון או להתנהג ברישול. היא מתארת כיצד היא נהגה לנתח תמידית את מחשבותיה אך לא הייתה מסוגלת להביע במילים את מה שמצאה כמפחיד וכמשרה עליה חרדה. עוד היא דיווחה על הכאבים הפיזיים ונוקשות השרירים מהם היא סבלה והעובדה שהיא האמינה שכאבים אלו הם תוצאה של כל מה שעבר עליה (טראומות נפשיות משמעותיות). היא תמידית חשה עייפה וחסרת אנרגיה לפני תחילת הניסוי, וכל מה שעשתה נעשה מאד לאט. היא סבלה מדיכאון קבוע ונטלה תרופות רבות שהיו בעלות תופעות לוואי בלתי נעימות בעליל.
 
במהלך סדרת הציפות
לאחר הציפה השלישית והרביעית החלה המטופלת כבר לחוש בשיפור. היא שמה לב לעליה בחיוניות ובאנרגטית שלה בחיי היומיום, ירידה במתיחות ובחרדתיות ועליה בתחושת רגיעה. ככל שהיא נכנסה לרבדים עמוקים יותר של התרגעות, עם התקדמות סדרת הציפות, היא דיווחה שהרגישה כאילו משהו רע הוסר מגופה, ותחושה של אופטימיות והעדר דיכאון הוטמעה יותר ויותר בחיי היומיום שלה. בחלק מהציפות היא אף שקעה בשינה, מה שמעיד על השחרור והרוגע אליהם היגיעה, שלא היו אופייניים לה לפני תחילת סדרת הציפות במיוחד לאור הדיכאון והחרדה הגבוהה מהם סבלה. היא אומרת שבמכל הציפה היא חשה לראשונה בחייה 'בטוחה' וזה מה שאפשר לה להרפות ולהירגע.
גם המהלך המחשבתי שלה השתנה לפי דיווחיה. במכל היא לא היתה צריכה לדאוג מביקורת וזה מה שאפשר לה, בתוך השקט שבמכל והשקט שנוצר במחשבותיה, לנתח את הפחד החברתי שלה וללמוד להיות היא עצמה.
 
מבחינת איכות חיים ובריאות כללית דיווחה המטופלת לאורך סדרת הציפות ולאחריה על כך שהתחושה הטובה שהיא חשה בציפה מלווה אותה ביומיום שלה והולכת ומשתפרת עם התקדמות הציפות. כאבי השרירים שלה הופחתו מאד וכן מבינה פסיכולוגית היא חשה רגועה, איכות השינה שלה השתפרה, העייפות נעלמה והיא פועלת בייתר חיוניות. מחשבות שליליות כבר לא מטרידות אותה והדיכאון שלה הלך ונעלם. היא נעשתה אופטימית וחיובית יותר.
עוד דיווחה המטופלת על כך שהטיפול הוביל אותה לעליה בביטחון העצמי שלה, הרגשת הביטחון שלה והיכולת שלה להתמודד עם קשיים ומכשולים בחייה.
 
גם בהיבט החברתי היא חשה שיפור: היא נעשתה פחות שקטה וביישנית ופחות דואגת מ-איך יפרשו אחרים את ההתנהגות שלה, מה שמאפשר לה להיות חופשית יותר ופתוחה יותר לאחרים.
 
מבחינה תרופתית, כאמור, כבר לאחר חודש ראשון של ציפות המטופלת לא נזקקה יותר לטיפול תרופתי ובכך גם הפסיקה לסבול מתופעות הלוואי שהביאו אותה בראשונה לטיפול בציפה.
 
שנתיים לאחר סיום המחקר
במעקב שנעשה אחר השיפור בהפרעות השונות אצל המטופלת שנתיים לאחר סיום המחקר, היא עדיין לא נטלה שום תרופות, כיוון שהשיפור בסימפטומים נשמר לאורך הזמן. היא המשיכה לצוף פעם בחודש בערך בתור טכניקה להפחתת סטרס. בונוס שנוסף למהלך הציפות שלה הוא שזה הביא אותה להפסיק לעשן. היא נהגה לעשן 15 סיגריות ליום במשך 9 השנים שקדמו לסיום המחקר. היא מאמינה שההפחתה בסטרס שהציפה נתנה לה אפשרה לה בקלות לוותר על הצורך בסיגריות כדי להירגע ועזרה לה להפסיק לעשן.

במהלך הריאיון האחרון של המחקר מעידה המטופלת במילותיה שלה על כך ש: "הציפה היא הדבר הטוב ביותר שאי פעם ניסיתי. אין תופעות לוואי וזה פשוט עובד!"

שינוי גודל פונט
ניגודיות