מגנזיום נמוך קשור לסכרת ועמידות לאינסולין

רמות נמוכות של מגנזיום עשויות להיות חלק מהסיבה להתפתחות סכרת ועמידות לאינסולין

מגנזיום הוא המינרל הרביעי הנפוץ ביותר בגוף. אם אין לאדם מספיק ממנו, הגוף פשוט אינו מסוגל לתפקד במיטבו. רמות בלתי מספיקות של מגנזיום בתאי הגוף גורמות לשיבוש בחילוף החומרים התאי, מה שמדרדר מהר מאד לבעיות בריאות.

חוקרים גילו לאחרונה לא פחות מ 3751 מוקדי קליטה למגנזיום בחלבוני הגוף, מה שרק מדגים עוד יותר עד כמה המינרל הזה חשוב לתהליכים ביולוגים רבים בגוף. למשל, למגנזיום תפקיד חשוב בתהליכי נטרול רעלים ולכן בעל תפקיד מרכזי בהפחתת הנזק שנגרם לגף מכימיקלים שונים, מתכות כבדות החודרות לגוף ורעלים נוספים כגון ריסוס.
אפילו לצורך ייצור חומצת האמינו (אבני הבניין של החלבונים בגוף) גלוטטיון, שהיא האנטיאוקסידנט העוצמתי ביותר בגוף האנושי, נדרש מגנזיום.

מגנזיום משחק תפקיד חשוב גם במניעת מגרנות, כאבי ראש ומחלות לב וכלי דם (כולל לחץ דם גבוה, התקפי לב ושבץ).

יותר מ 300 אינזימים בגוף צורכים מגנזיום לצורך פעולתם התקינה, ביניהם לתהליכי: ייצור אנרגיה תאית, בקרת שריר הלב, ייצור תקין של עצמות ושיניים, בקרת פעילות מערכת העיכול, הרפיית כלי דם, בקרת רמות סוכר בדם.

רמות מגנזיום נמוכות נמצאו אצל בעלי רמות אינסולין גבוהות

במהלך השנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים חשובים אודות תפקידו של המגנזיום בשמירה על חילוף חומרים תקין בגוף, במיוחד בהקשר לרגישות לאינסולין, בקרת רמות סוכר בדם והגנה מפני התפתחות סכרת מסוג 2. הנה תקציר של כמה מהם:
  • ב 2013, מחקר שעקב אחר אנשים טרם התפתחות סכרת מצא שרוב אלו בעלי נטייה לפתח סכרת היו בעלי רמות בלתי תקינות של מגנזיום. אלו שנטלו מגנזיום והעלו באופן יזום את רמתו בגוף הפחיתו את הסיכון שלהם לסוכר גבוה בדם ולבעיות מטבוליות ב 71%.
  • מחקר מאוקטובר 2013 מצא שהעלאת רמות המגנזיום בגוף הורידה את הסיכון לשיבוש ברמות הסוכר ואינסולין בדם והאטה את המעבר של בעלי נטייה לסוכרת משלב הסיכון לשלב המחלה. החוקרים הדגישו שטיפול במגנזיום עשוי למנוע מבעלי סיכון לסוכרת לפתח את המחלה בפועל.
  • מחקר יפני מקיף מדצמבר 2013 שרמות של מגנזיום יכלו לנבא סיכוי של אדם לחלות בסוכרת סוג 2 באוכלוסיה היפנית, במיוחד בקרב אלו בעלי עמידות לאינסולין, ואלו בעלי הרגלי שתיה (אלכוהול) גרועים.
  • מחקר ישן יותר מ 2006 הראה שכאשר מעלים לאנשים רמות של מגנזיום בגוף, משפרים להם את הרגישות לאינסולין ומורידים את הסיכון שלהם לחלות בסוכרת סוג 2.

מדוע מגנזיום כל כך חשוב לחילוף חומרים תקין?

ההשפעה של מגנזיום על שיווי משקל של סוכר ואינסולין בדם מערב שני גנים האחראיים על שיווי משקל של רמות המגנזיום בגוף. מגנזיום דרוש על מנת להפעיל מולקולה הקרויה טירוזין קינאז – אינזים (חלבון) שיודע להפעיל ולכבות פעולות רבות בתאי הגוף והוא זה שמפעיל ומפסיק את פעולתם של הקולטנים לאינסולין.
היום כבר ידוע היטב שמי שיש לו עמידות לאינסולין, מפריש כמויות גדולות מאד של מגנזיום בשתן, מה שרק מחמיר את המחסור שלהם במינרל. זהו מעגל קסמים – ככל שיש לאדם פחות מגנזיום בדם, כך קשה יותר לגוף לשמור על רמות המגנזיום והוא מפריש יותר ויותר ממנו בשתן, כי אין מה שיאזן את הסוכר הגבוה והעמידות לאינסולין.
מתי מגנזיום יורד במיוחד?
סקרים באמריקה מראים שתזונה יומיומית ממוצעת אינה מכילה רמות מספיקות של מגנזיום. מי שסובל מהפרעות במערכת העיכול (דלקות כגון קרוהן וקוליטיס), המעי שלו אינו מסוגל לספוג נכון את המגנזיום מהאוכל, כך שהגברת מאכלים מכילים מגנזיום אינה מספיקה. הסובלים בעיות כליות מאבדים כמות גבוהה של המינרל בשתן, 60% מהאלכוהוליסטים הם בעלי רמות נמוכות של מגנזיום. גם במצבים של בריאות תקינה, יורדת עם הגיל היכולת של הגוף לספוג מגנזיום, וכן בגילאים מבוגרים וכאשר לוקחים יותר תרופות, זה עלול להתנגש עם היכולת של הגוף לצבור מספיק מגנזיום. תרופות כגון משתנים ואנטיביוטיקה וכן תרופות לטיפול בסרטן עלולות לגרום לירידה ברמות מגנזיום.
בדיקות דם ואפילו בדיקות מעבדה מפורטות אינן יכולות לספק מדד מדויק של רמות המגנזיום ברקמות הגוף השונות. הסיבה לכך היא שרק אחוז אחד מהמגנזיום המצוי בגוף ניתן למצוא בדם. 50-60% ממנו נמצא בעצמות והשאר מפוזר ברקמות רכות שרחבי הגוף. יש לו גם תפקיד חשוב בבקרה של פעילות תאי המוח.
לכן, כיוון שרוב המגנזיום מאוחסן בתוך תאי הגוף והעצמות ולא בדם כמעט, בדיקות דם לא יעזרו על מנת למדוד את רמתו. יחד עם זה, ישנן מעבדות שמספקות אפשרות לבדיקת RBC למגנזיום – בדיקה שהיא יחסית מדויקת. בדיקות אחרות שקיימות בשוק הן בדיקות שתן של 24 שעות או בדיקות של רקמת רירית הפה. בדיקות אלו יכולות לספק הערכה כללית של רמות המגנזיום, שבדרך כלל הרופא משכלל עם סימפטומים או בעיות רפואיות שאדם מתלונן עליהן.
כמה רמזים לכך שיתכן שאדם סובל מרמות מגנזיום נמוכות: כאבי ראש, איבוד תיאבון, בחילות, הקאות, עייפות וחולשה. מחסור חמור יותר של מגנזיום עלול להוביל ל:
הפרעות בקצב לב, התכווצות שרירים בלתי רצוניות, הרדמות של הגפיים ונימול בכפות ידיים או רגליים.

 

מה עושים כדי להעלות רמות של מגנזיום?

ישנם מאכלים עתירי מגנזיום כגון עלים ירוקים כהים מכל סוג (שהינו אכיל). הדרך הטובה ביותר למצות מתוכם את המינרלים החיוניים הוא לעשות מהם מיץ.
יחד עם זאת, רמות המגנזיום בהם תלויות ברמותיו של המינרל בקרקע בהם הם גדלו. זאת ועוד, מגנזיום מופרש בזיעה במהלך פעילות גופנית וכן כמויות גדולות שלו מתחסלות כאשר אדם מצוי תחת סטרס. זו הסיבה שמומחים בתחום רבות ממליצים על דרכים נוספות לנטילת מגנזיום כגון תוספי תזונה או ספיגת המינרל משהייה במי מלחי אפסום העשירים במגנזיום. מלח אפסום (שהינו מגנזיום סולפאט), נספג בקלות דרך העור.
מי שמחליט לקחת מגנזיום כתוסף תזונתי, זה תמיד צריך להיות מלווה במשהו נוסף, כיוון שמגנזיום צריך להיות קשור לתוסף מזון נוסף על מנת להיספג נכון דרך מערכת העיכול. הטבע מספק לנו את האיזון הנכון בצורה המתאימה ביותר – על ידי תזונה נכונה הוא דואג שאדם לא מקבל יותר מידי ממנרל מסוים ופחות מידי ממינרל אחר וכן משלב במאכלים את המינרלים הדרושים יחד על מנת להיספג נכון דרך מערכת העיכול.
לסיכום, הדרך למנוע התפתחות סוכרת מסוג 2 מורכבת משילוב של כמה גורמים. רמות מגנזיום תקינות הוא אחד מהם. מעבר לכך, כמובן שישנה חשיבות גבוהה לאיזון רמות הפרוקטוז (סוג מסוים של סוכר) בתזונה היומיומית של אדם, כיוון שלפרוקטוז ישנה השפעה שלילית על הורמוני חילוף החומרים בגוף. דברים נוספים שיש לשים לב אליהם באורח חיים מונע סוכרת הוא הגברת פעילות גופנית ושמירה על פלורת מעיים תקינה (חיידקי מעיים טובים).
שינוי גודל פונט
ניגודיות