על סטרס ותיאבון

חוקרים מאוניברסיטת קלגרי – אלברטה, קנדה חשפו באוגוסט 2011 את המנגנון המקשר בין סטרס ותיאבון, והראו כיצד עליה בסטרס מעלה אתה דחף לאכילה אצל חולדות מעבדה.

התגלית הזאת שפורסמה ב Neuron, מסבירה את האופן בו מתח גורם להשמנה, אך יש כאן חידוש מעניין:

המחקר הזה הוא לא עוד אחד שמוכיח עד כמה זה חמור להיות במתח ולחץ, וכמה זה הורס את הבריאות. יש המוני מחקרים כאלו כי לצערנו מתח וסטרס אכן מכלים כל חלקה טובה של בריאות פיזית ונפשית.

המחקר הזה נועד כדי להעביר מסר אחר – אי אכילה גורמת לסטרס מוחי, וכך גם אי אכילה עשויה לגרום להשמנה.

המחקר הזה נועד להזכיר עד כמה חשוב לאכול נכון ולאכול מסודר. זאת כי המנגנון שנמצא במחקר מראה כיצד חוסר מזון יוצר בגוף תגובת סטרס הרסנית למוח. נכון שאף אחד לא רוצה עוד סיבה לסטרס גופני? אכן, יש לנו כבר מספיק סיבות להיות במתח.

אז תוך כדי שאתם מחליטים להקפיד על ארוחת בוקר מסודרת ומזינה – בואו נסביר איך זה עובד:

באופן רגיל, הבקרה של המוח על אכילה ותיאבון נשלטת על ידי חומרי תקשורת מוחיים (ניורו-טרנסמיטורים) הקרויים אנדו-קנבינואידים, ששולחים מסרים חשמליים לאזורי המוח הקשורים בבקרת אכילה.

האזור המוחי המרכזי האחראי על רעב ושובע נקרא היפותלמוס. יש לו תפקיד חשוב בבקרה על תיאבון וחילוף החומרים בגוף. בנוסף לתפקידו זה נמצא שההיפותלמוס הוא אחד האזורים הראשונים שאחראי על תגובת המוח לסטרס.

החוקרים ד"ר ג`יידיפ ביינס וד"ר קוונטין פיטמן התמקדו במחקרם זה בתאי העצב בהיפוטלמוס. הם מצאו שכאשר חסר לגוף מזון, נוצרת במוח תגובת סטרס הגורמת זמנית לשינוי החיבורים העצביים בין תאי המוח.

שינוי זה עלול לפגוע ביכולתם של האנדו-קנבינואידים לווסת את צריכת המזון. כך, כשאנו לבסוף אוכלים, אנו אוכלים כמויות גדולות בהרבה ממה שנכון לגוף, מה שעלול לגרום להשמנה.

הסטרס המוחי משנה את התקשורת בין תאי העצב על ידי הורמוני סטרס המופרשים במוח ונקלטים על ידי קולטנים המצויים על תאי ההיפוטלמוס. כאשר החוקרים חסמו את היכולת של הורמוני הסטרס להשפיע על התאים בהיפוטלמוס (הם נטרלו את הקולטנים), הם ראו שלא השתנה דבר בחיבור בין תאי העצב. החיבור המקורי נשמר ולכן לא הייתה עלייה בדחף לאכול.

כלומר, חוסר במזון בזמנים בהם הגוף זקוק לו, גורם לשינוי המסרים המוחיים הקשורים לבקרת תיאבון ואכילה. באופן מעניין, זה לא המחסור בחומרים המזינים של המזון שגורם לשינוי המוחי הזה, אלא תגובת הסטרס המוחית שנוצרת מעצם המחסור במזון.

הקשר הזה בין סטרס ותיאבון הודגם אמנם על חולדות מעבדה, אך מושלך על בני אדם, והינו בעל משמעות לגבי בריאות גופנית.

דילוג על ארוחות יוצר במוח מצב של סטרס, שמגביר את התיאבון, שבתורו מגביר אכילה לא מאוזנת ומביא להשמנה.

המחקר מהווה בסיס חשוב למחקרים עתידים שימצאו דרך לטפל בהשמנה דרך נטרול או הפחתת המתח שנוצר במוח.

שינוי גודל פונט
ניגודיות