סטרס ומספר הגברים בעולם

מחקר חדש מצא שסטרס במהלך חודשי ההיריון הראשונים עלול להוביל ללידה בטרם עת (לידת פגים), ולאחוז נמוך יותר של לידות בנים.

למרות המיתוס שישנן יותר נשים בעולם מאשר גברים – בין השאר כיוון שגברים הולכים למלחמות ולא תמיד חוזרים, מציגה האנציקלופדיה המקוונת יחסי מגדר שטוענים שיש יותר גברים בעולם מאשר נשים. הטענה היא שזה קורה בגלל היחס הלא טבעי של גברים ונשים במדינות הודו וסין- שבהן האוכלוסיה מכוונת באופן יזום לריבוי בנים על פני בנות.

אך אם נשים את האוכלוסיות הללו בצד לרגע ונסתכל על היחס המספרי הטבעי בין מספר לידות בנים לעומת בנות, נגלה שיש מקרים בהם נולדות הרבה יותר בנות מבנים. כלומר, זה ממש לא רק בגלל שגברים הולכים למלחמה, ולא רק בגלל שלנשים יש תוחלת חיים ארוכה יותר.

זה גם בגלל שהאימהות היום נמצאות במתח מתמיד, ומסתבר שמתח בהיריון יכול לקבוע את מין העובר!

המחקר הנוכחי, שפורסם בדצמבר ב Human Reproduction, ומצא שנולדים פחות בנים לאימהות שחוו סטרס בהיריון, חקר נשים מצ'ילה, שהיו בהיריון בשנת 2005, בעת שהתרחשה רעידת האדמה ב Tarapaca.

פרופסור פלורנסיה טורצ'ה מאוניברסיטת ניו-יורק ניתחה נתוני לידות של כל התינוקות שנולדו בצ'ילה בן השנים 2004-2006. היו אז בצ'ילה ממוצע של 200 אלף לידות בשנה. בנתוני הלידות שהיא ניתחה היו: אורך ההיריון, מין העובר, משקל וגובה העובר, וכן האם האמהות או העובר נזקקו לטיפול רפואי יוצא דופן סביב הלידה.

כמו כן, אספה טורצ'ה נתונים אודות האימהות – גיל, מצב משפחתי, האם היו להן הריונות קודמים, ובאיזו מדינה מתוך 350 המדינות בצי'לה הן התגוררו. כך היא יכולה הייתה להסיק את רמת החשיפה שלהן בעת ההיריון למקרה רעידת האדמה, לפי קירבתן הגיאוגרפית למוקד הרעש.

רעידת האדמה נבחרה כגורם מתח (סטרסור), כיוון שכולם חוו אותו באותו הזמן, אם כי בעוצמות משתנות לפי מקום מגוריה של כל אחת. כך היה ניתן להשוות את ההשפעה של אירוע מלחיץ שכזה על ההיריון, לפי שלב ההיריון בו שהתה כל אחת בעת רעידת האדמה.

החוקרים מצאו שהנשים שגרו הכי קרוב למוקד הרעש, ולכן חוו את רעידת האדמה באופן הכי חמור, והיו בשלבי היריון מוקדמים (חודש שני או שלישי), עברו הריונות קצרים יותר, והיה להם סיכון גבוה מאד ללידה בטרם עת (לידה לפני השבוע ה 37), בהשוואה לנשים מאזורים בצ'ילה שלא הושפעו מרעידת האדמה.

באופן נורמלי, 6 מכל 100 נשים בצ'ילה היתה יולדת בטרם עת, אך בקרב הנשים שהיו בחודש השלישי להיריון כאשר הן חוו את רעידת האדמה, עלה היחס הזה ב 3.4%, כלומר- תשע נשים מתוך כל 100 נשים ילדה בטרם עת.

החוקרים מציינים שבדרך כלל יחס לידות הבנים לעומת הבנות הוא 51:49, כלומר שנולדים יותר בנים חיים מאשר בנות חיות – מתוך כל 100 לידות, 51 הם בנים. אך במקרה הזה בו נחשפו אימהות לסרטס משמעותי בתחילת הריונן, היחס הזה ירד ומתוך כל 100 לידות, רק 45 מהם היו בנים- כלומר, נולדו יותר בנות.

מחקרים קודמים מציעים שבאופן טבעי לנשים יש נטייה גדולה יותר להפיל עוברים זכרים אם הן נחשפות לסטרס משמעותי בתחילת היריון, כיוון שתינוקות זכרים הם גדולים יותר ולכם דורשים מגוף האם השקעה רבה יותר של משאבים ביולוגים.

עוד הייתה טענה שעוברים זכרים הם פחות חסינים לסטרס ברחם וקשה להם יותר להתאים את ההתפתחות שלהם לתנאים חדשים.  וכמובן שתחת סטרס תנאי העובר ברחם משתנים. הוא נחשף ליותר הורמוני לחץ של האם, וחילוף החומרים שמתקיים בינו לבין האם גם הוא יוצא משווי המשקל הרגיל. כמו כן מושפע לחץ הדם של האם ומדדים גופניים נוספים שמשפיעים ישירות על העובר.

כלומר, סטרס בתחילת היריון משפיע על סיכוי ההישרדות של עובר ברחם, בעיקר כאשר מדובר בזכרים, בעוד בנקבות הוא אינו מוריד את סיכוייהן להיוולד בחיים, אך הוא כן מקצר את משך ההיריון.

איך סטרס משפיע על אורך ההיריון?

ידוע שהורמון הסטרס, קורטיזול, משפיע על תפקודה של השליה, ומי שקובע את אורך ההיריון ומהלך התפתחות העובר הוא תפקוד תקין של השליה.

מסקנותיה של טורצ'ה אינן להימנע מאסונות טבע בזמן היריון, כי לצערינו דבר זה הינו מחוץ לשליטתינו. לחילופין, מדגישה טורצ'ה, את החשיבות שבהתמודדות נכונה עם לחץ ומתח, באופן שיפחית את השפעותיו המזיקות על הגוף.

טורצ'ה בחרה סטרסור מאד קיצוני, כגון רעידת אדמה, אך מחקרים קודמים מראים שגם גורמי מתח יומיומיים כגון מתח נפשי, משפיעים על התפתחות העובר ועל הסיכוי שלו להיוולד חי.

באוניברסיטת Adelaide מצאה פרופסור ויקי קליפטון באפריל 2010, שמין העובר קובע את האופן בו הוא יגיב לגורמי סטרס במהלך ההיריון, וכן את סיכוייו לשרוד את ההיריון בתנאי לחץ, או במקרי בעיות בריאות במהלך ההיריון.

בנים ובנות מראים דפוסי גדילה שונים ברחם וכן קצב התפתחות שונה בעקבות סטרס שנחווה בהיריון, כגון מחלה של האם, עישון, או מתח נפשי פסיכולוגי.

כאשר אם בהיריון נמצאת בסטרס ומתח, תינוקות בנים ממשיכים לגדול ברחם כרגיל- כאילו מעמידיoפנים שדבר לא קורה. לעומתן, בנות, כתגובה למתח של האם בהיריון, מפחיתות את קצב הגדילה שלהן ברחם. לא באופן קיצוני- אך מתחת לממוצע.

כך, כאשר ישנו אירוע מלחיץ נוסף במהלך ההיריון, שיתכן שהוא חזרה על אותו סטרסור קודם, או משהו חדש לחלוטין, הבנות ימשיכו לגדול בקצב המוקטן- כלומר "על אש נמוכה"- לאט אבל בטוח, בעוד אצל הבנים המצב לא יהיה כל כך מזהיר: כיוון שהם השקיעו את כל המרץ בגדילה כמה שיותר חזקה בעת הסטרסור הקודם, בעת התרחשות הסטרס הבא, הם יותר מועדים להיוולד בטרם עת, להפסיק לגדול, או למות ברחם.

קליפטון אומרת שההבדלים הללו בהתנהגות העוברים ברחם בעת סטרס של האם, נצפו להתרחש אצל אימהות עם הפרעות נשימה (אסטמה), אימהות מעשנות, ובעת לחץ נפשי.

ההבדלים הללו בן בנים ובנות בדפוסי הגדילה ברחם נובעים, גם לדברי קליפטון, מתפקודה של השליה, שמושפע מרמות הורמון הלחץ, קורטיזול, שעולות בדם בעקבות מתח.

במאמרו של ג'ון טרנר מ 1983, הוא מדגים כיצד ציפה בבריכת ציפה מורידה משמעותית רמות של קורטיזול בדם, כבר במהלך 5 הציפות הראשונות. ציפה כליווי לכל שלבי ההיריון נמצאה מפחיתה רמות מתח, מחזקת את המערכת החיסונית, מפתחת קשר רגשי מיוחד עם העובר, ומכינה את האם ללידה נכונה. לעדכן לינק

– – – – – – – – – – –

Journal Reference:

F. Torche, K. Kleinhaus. Prenatal stress, gestational age and secondary sex ratio: the sex-specific effects of exposure to a natural disaster in early pregnancyHuman Reproduction, 2011; DOI: 10.1093/humrep/der390

Effects of Relaxation Associated with Brief Restricted Environmental Stimulation Therapy (REST) on Plasma Cortisol, ACTH, and LH. John W. Turner, Jr., and Thomas H. Fine.

שינוי גודל פונט
ניגודיות