נפתרה מסתוריות הגורמים למחלת הפיברומיאלגיה

חוקרים מצאו את הגורם העיקרי לכאבים המלווים חולי פיברומיאלגיה – כלי דם.
חמישה מיליון אמריקאים סובלים כיום ממחלת הפיברומיאלגיה. בישראל האחוזים גם הם גבוהים יחסית. במחקר שפורסם ביוני 2013 בגיליון Pain Medicine חוקרים גילו שמקור הכאב העיקרי במחלת הפיברומיאלגיה נמצא במקום האחרון שהיינו חושבים עליו – כלי דם בכף היד…
ממצאים אלו מסמנים את תום עידן המסתוריות אודות המחלה, שרופאים רבים בעבר החשיבו בתור נחלת הדמיון של המטופלים. העובדה שכמעט אף גורם רפואי לא ידע לשים את האצבע על מהי הבעיה היוצרת את הכאב אצל חולי פיברומיאלגיה, גרם לרופאים לחשוב שזהו סינדרום פסיכולוגי, וגרם למטופלים רבים לסבול ברצף מכאבים ולנסות לשכך אותם באמצעות כדורים.
 
התגלית החלה כאשר החוקרים התמקדו על חולה אחד שהיו חסרים בכף ידו סיבי העצבים התחושתיים (סנסורים), מה שהוביל אצלו להפחתה בתחושת כאב. משם החלו החוקרים לקחת דגימות עור מכף ידם של חולי פיברומיאלגיה והופתעו לגלות שאצל חולים אלו מצוי גודל מופרז מהרגיל של קומפלקס מסוים של כלי דם וסיבי עצב הקרוי shunts arteriole-venule (AV) (בתרגום חופשי – הסתה, העתקה של מעבר עורק-ווריד) וכמות אדירה של סיבי עצב המקושרים לקומפלקס זה.
על מנת להבין את המחקר, בואי נכיר קצת איך עובדת מערכת זרימת הדם בגוף:
לאחר שדם עוזב את הלב, מועשר בחמצן, הוא זורם דרך העורקים לתוך עורקיקים (arterioles), ולבסוף מגיע לנימים. חמצן וחומרי הזנה עוזבים את הנימים על מנת להיות מועברים לתוך תאי רקמות הגוף. הפסולת שמייצרים התאים נכנסת חזרה לנימים, הדם הנושא את הפסולת זורם אל תוך ורידים קטנים (venules), משם לוורידים גדולים יותר, ולבסוף אל הריאות. בריאות הדם מועשר מחדש בחמצן ומסונן מהפסולת. כך חוזר המעגל על עצמו.
אבל – לא כל הדם נכנס אל הנימים. חלק ממנו זורם ישירות מהעורקים לתוך הוורידים באמצעות שסתום שנפתח ונסגר על מנת לווסת מעבר של דם ברחבי הגוף. השסתום מגיב למסרים ממערכת העצבים, שמפעילה אותו בהתאם לטמפרטורת הגוף. כאשר לאדם חם מידי, תאי העצב מורים לשסתום להיסגר ודם מופנה אל נימי הדם שבעור, על מנת לאפשר לחום לעזוב את הגוף. זוהי דרך אגב הסיבה שאני נעשים אדומים כשחם לנו, או הסיבה לכך שנעשה לנו חם כשאנחנו מסמיקים. לעומת זאת, כאשר לקר לאדם, השסתום מקבל הוראה להיפתח, וכך מאפשר לדם לזרום אל הוורידים הקטנים הפנימיים ובכך לשמר את חום הגוף.
האזורים המרכזיים בגוף המכילים את המצבור הגבוהה ביותר של מערכת כלי הדף והשסתומים הללו (קומפלקס AV שנרא כמו כדור רשת של כלי דם) הם הלחיים, האף, סוליות כפות הרגליים, וכפות הידיים. מסתבר שהרכב העור באזורים אלו שונה- הוא יותר רך, חסר שערות והרבה יותר רגיש לחום וקור.
החוקרים לקחו דגימות עור מכפות ידיהן של 24 נשים החולות בפיברומיאלגיה ו 9 נשים בריאות ששימשו בתור קבוצת הביקורת. למחקר נבחרו רק נשים כיוון שנמצא שפי 2 יותר נשים מגברים מאובחנים עם פיברומיאלגיה. התמונה הבאה לקוחה מתוך תוצאות המחקר ומדגימה את מנגנון כלי הדם המדובר:
פי 2 יותר עצבים בקומפלקס AV אצל חולי פיברומיאלגיה
באמצעות צביעות ייחודיות לרקמת עור, סרקו החוקרים את הרכב כל הדם בדגימות העור של נבדקות המחקר. מה שנמצא הוא שמספר הקומפלקסים AV היה זהה אצל חולי הפיברומיאלגיה ואצל קבוצת הביקורת, אך אצל הסובלים מפיברומיאלגיה, גודל הקומפלקסים הללו היה הרבה יותר גדול. למעשה- אצל הנשים הסובלות מפיברומיאלגיה נמצא שהם היו גדולים פי ארבע מאלו אצל הנשים הבריאות. יותר מכך, כמות תאי העצב המקושרים עם הקומפלקסים הללו היו פי 2 עד פי 8 יותר מאלו שנמצאו אצל הנשים הבריאות!
עד היום נחשבו סיבים אלו כאחראיים על וויסות זרימת הדם בלבד ולא על שום היבט הקשור בכאב. המחקר הזה גילה שיש קשר ישיר בין סיבי העצב הללו לבן הכאב המתפשט ברחבי הגוף אצל מי שסובל מפיברומיאלגיה, כיוון שהקומפלקסים הללו אחראיים גם על זרימת דם לאיזורים אחרים בגוף כולל שרירים, כאשר יש צורך בזרימת חמצן מוגברת לאזורים אלו (למשל במהלך תנועה או התעמלות).
אם הקומפלקסים הללו אינם יכולים לפעול כמו שצריך בגלל הכמות הגדולה של סיבי העצב המקושרים אליהם, דפוס זרימת הדם בגוף משתבש ויכול להיות מקור הבעיה לכאב המתפשט, לעייפות ולבעיות הקוגניטיביות המתלוות למחלת הפיברומיאלגיה. כל זה גורם לייתר רגישות וייתר פעילות באזורי המוח הקשורים בכאב ובייתר הסימפטומים וכך נוצר מעגל של כאב, עייפות ובעיות קוגניטיביות.
תגלית זו יכולה לסייע בהבנה טובה יותר של המחלה, באבחון ובטיפול עתידי. אכן, רבים הם חולי הפיברומיאלגיה המתלוננים על כאבים בידיים, ועל נקודות קבועות במיקומים נוספים בגופם הכואבים דרך קבע. מחקר זה מהווה גם תשובה לשאלה מדוע מזג אויר קר מגביר את הסימפטומים.
כיום מתמקדים החוקרים על השאלה מדוע יש אצל חולי פיברומיאלגיה כמות גדולה כל כך של סיבי עצב בקומפלקסי AV שלהם מלכתחילה. ד"ר פרנק רייס, מוביל המחקר מסביר: איזורי הגוף בהם מצויים קומפלקסים אלו הינם אזורים בהם סיבי עצב תחושתיים מתמזגים עם עצבים של המערכת הסימפטטית המופעלת על ידי סטרס ומתח. הכמות הגדולה של סיבי העצב שנמצאו היא בעיקר של עצבים תחושתיים שייתכן ומתרבים כתגובה לסטרס שהפעיל את עצבי המערכת הסימפטטית.
ממצאים אלו מרעישים ומעודדים כיוון שיום אחד הם ישפרו את האבחנה והטיפול בפיברומיאלגיה. בינתיים, אומר רייס, חשובה עצם העובדה שנמצא בסיס רפואי למחלה, ושהיא כבר אינה סינדרום פסיכולוגי שהחולים מדמיינים.
רייס וקולגות מתמקדים כעת בבדיקת השאלה האם גברים הסובלים מפיברומיאלגיה מראים את אותה כמות תאי עצב בעור כף ידם כמו הנשים במחקר הנוכחי.
ממצאים ראשוניים מראים שלנשים יש באופן טבעי יותר עצבים תחושתיים הקשורים לקומפלקס AV מאשר לגברים.
ייתכן שזו הסיבה לכך שיש לנשים סיכון גבוהה יותר לכמות גדולה מהרגיל של סיבים תחושתיים. למרות זאת, טוען רייס, ישנה בעייתיות עם אבחנת פיברומיאלגיה אצל גברים. פעמים רבות פוטרים אותם בלא כלום כאשר הם למעשה סובלים מהסינדרום הזה. לפי מחקר מקליניקת מאיו (Mayo), 19 מתוך 20 גברים בעלי נטיה ללקות בפיברומיאלגיה, אינם מאובחנים כהלכה.
לקריאת המאמר באנגליתלחץ כאן
לקריאת סקירתו של רייס אודות המחקר לחץ כאן
שורה תחתונה לעת עתה – אם יש לכם סימפטומים הגורמים לכם לחשוד שאתם סובלים מפיברומיאלגיה, והרופא פוטר אתכם בלא כלום – מומלץ לבקש חוות דעת נוספת.
שינוי גודל פונט
ניגודיות