נמצא חיסון נגד גזענות

כאשר אדם מרגיש רע עם עצמו, הוא מועד יותר לגזענות כלפי אנשים השונים ממנו. כך טוען ג'פרי שרמן מאוניברסיטת קליפורניה במחקרו מפברואר 2011 שפורסם בPsychological Science. שרמן טוען שגזענות גורמת לאנשים להרגיש טוב יותר כלפי עצמם, ולכן הם יותר נוטים לנקוט בה כשרע להם או כשתדמיתם העצמית נמוכה.

פסיכולוגים אבולוציונים חושדים שגזענות החלה כצורך הישרדותי – אבותינו הקדומים נאלצו להתרחק מזרים שאולי נשאו מחלות שהיו יכולות להדביק אותם. מחקרים עדיין מראים שכאשר אנשים חשים פגיעים למחלות, הם מראים יותר דעות קדומות לגבי קבוצות חברתיות.

מחקר מדצמבר 2011 מצא חיסון נגד גזענות, מחקר מאוקטובר 2011 מציע שיטת חיקוי תנועות – בואו נגלה איך עובדים על המוח כדי להוריד גזענות – גלויה וסמויה כאחד.

חוקרים, ובראשם ג'ולי הואנג מאוניברסיטת טורונטו טענו, שכיוון שגזענות עולה כאשר אנשים חוששים לבריאותם, הרי שהורדת הדאגה מפני מחלות עשויה להוריד את רמות הגזענות המתלוות אליה.

לצורך בדיקת השערה זו, הם ביצעו שלושה ניסויים: בשניים הראשונים הם בדקו את תגובתם של 161 נבדקים לאיום של הידבקות בשפעת. בניסוי הראשון, חצי מהנבדקים חוסנו נגד שפעת וחצי לא. לכולם חולקו דפי מידע אודות מחלת השפעת. לאחר מכן הנבדקים מילאו שאלונים שבדקו את רמת הגזענות שלהם כלפי עולים חדשים, מכורים לסמים, אנשים הסובלים מהשמנת יתר וקבוצות נוספות.

נמצא שמתוך הנבדקים שקראו את דפי המידע אודות שפעת, כלומר- החוקרים הזכירו להם את הדאגה מפני הידבקות, אלו שקיבלו את החיסון הפגינו פחות רגשות גזענים, לעומת אלו שלא חוסנו.

לא היה הבדל בין אלו שחוסנו ואלו שלא חוסנו, בקרב הנבדקים שלא קיבלו שום דפי מידע לקרוא אודות שפעת.

בניסוי השני, כל הנבדקים חוסנו, רק שחלק קיבלו דפים שבנוסף להוראות והאזהרות, צוין בהם במפורש שהחיסון שהם קיבלו נמצא יעיל במניעת הידבקות משפעת. אצל החצי השני של הנבדקים לא היה סעיף שהתייחס לחיסון שהם קיבלו.

בניסוי השני נמצא שאלו שקראו את הדפים עם הסעיף שמאשר להם שהחיסון שקיבלו יעיל במניעת הידבקות בשפעת, אכן הפגינו פחות רגשות גזעניים, לעומת אלו שחוסנו אך לא היה כתוב בדפים שלהם שום סעיף שמתייחס ישירות לחיסון.

כלומר, פעולת החיסון עצמה לא הספיקה כדי להוריד גזענות- זו הידיעה המודעת של האדם שמורידה את הגזענות.

הניסוי השלישי כלל 26 נבדקים, שקיבלו מטלה על מחשב. לחצי מהם נתנו החוקרים מטליות חיטי לניקוי הידיים, ולניקוי מקלדת המחשב לפני שהם החלו במשימה, ולחצי מהם לא ניתנו מטליות כאלו.

על המחשב הם קראו טקסט שסיפר להם שמטליות חיטוי אנטי בקטריאליות מגינות מפני הידבקות במחלות.

לאחר מכן נבדקו רמות החשש של הנבדקים הללו מפני חיידקים והידבקות במחלות, וכן נבדקו רמות הגזענות שלהם.

כמו שצפו החוקרים, בקרב אלו שלא קיבלו מטליות חיטוי ולא ניגבו את ידיהם לפני תחילת הניסוי, עלתה רמת החשש מפני מחלות, ובהתאמה אליה עלתה רמת הגזענות כלפי קבוצות מסוימות, כגון מסוממים, או עולים חדשים. לעומתם, אלו שהשתמשו במטליות החיטוי לא הציגו גזענות כלפי קבוצות אלו.

אז יש חיסון נגד גזענות או ששוב הכול בראש?

מחקר אחר מצא שיטה טובה יותר להורדת גזענות, שמראה שניתן לגרום למוח לחשוב באופן פחות גזעני, אפילו באופן תת מודע.

רמות בלתי מודעות של דעות קדומות אודות שחורים, ירדו אצל אנשים לבנים שנתבקשו לחקות תנועות גוף של שחורים.

מחקר מאוקטובר 2011 שפורסם ב Journal of Experimental Social Psychology מראה שניתן להוריד רמות של גזענות פשוט על ידי חיקוי של בני הגזע נגדו קיימות הדעות הקדומות. השיטה ככל הנראה עובדת על ידי הפעלת מנגנונים מוחיים שמעורבים ברגש ובאמפתיה.

מסתבר שכאשר אנו צופים באדם אחר מבצע פעולה, הפעילות המוחית שלנו משתנה- כאילו אנו מחקים במחשבה את התנהגותו של האדם הנצפה. פעילות מוחית זאת נמצאה נמוכה יותר כאשר אנו צופים באדם מגזע אחר, ועוד יותר נמוכה כאשר יש לנו דעות קדומות לגבי אותו גזע של אנשים.

כלומר- גזענות מתקבעת לנו במוח.

פרופסור מיכאל איזליכט, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו ניסה להתערב ולשנות את הדפוס המוחי הזה, ובעקבותיו, את רמת הגזענות של אנשים. הוא אמר לעצמו שאם גזענות מורידה את עוצמת הגירוי המוחי של תנועות גוף, אולי גם חיקוי תנועתי, שיגביר בחזרה את הפעילות המוחית, יוריד את הגזענות?

63 נבדקים לבנים צפו בסרטון קצר שחזר על עצמו, בו ראו אדם מושיט יד לבקבוק מים ושותה לגימה. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה אחת ראתה את הסרטון, בו שיחק אדם שחור, והתבקשה לחקות את תנועותיו. הקבוצה השנייה צפתה באותו סרטון, אך השחקן בו היה לבן, וגם הם התבקשו לחקות את תנועותיו. הקבוצה השלישית פשוט צפתה בשחקן השחור, ללא חיקוי תנועות.

נמצא לאחר הצפייה בסרטון, שהקבוצה שחיקתה את תנועותיו של השחקן השחור, קיבלה ניקוד נמוך יותר במבחן שבדק רמות סמויות של גזענות, לעומת שתי הקבוצות האחרות.

מחקרים קודמים של איזלכיט מוכיחים את מה שחוקרים קראו לו "רזוננס מוטורי" – כלומר, כאשר אדם צופה באחר מבצע תנועות, מופעל אצלו דפוס פעילות מוחית שתואם את התנועות – כאילו הוא עצמו מבצע אותן.

איזליכט הראה שההזדהות המוחית הזו עם תנועות של אחר היא גבוהה יותר כאשר אדם לבן צופה באדם לבן, ונמוכה יותר כאשר אדם לבן צופה באדם שחור או באסיאתי מבצעים את תנועות הגוף. למרבה הזעזוע- זה מראה שגזענות, כפי שטענו פסיכולוגים אבולוציונים, אכן עשויה להיות טבועה בנו משחר ההיסטוריה, ולכן טוב למצוא דרכים פשוטות להתגבר עליה.

איך בודקים גזענות לא מודעת?

מושיבים נבדק מול מחשב ומקרינים לו צורות מוזרות. שואלים אותו עד כמה הוא מחבב כל צורה שהוא רואה. הנבדק אינו יודע, אך לפני כל צורה שמוקרנת לו על המסך, מבזיקה לשבריר שנייה קצר תמונת פנים של איש שחור או לבן. זה מוקרן לזמן כל כך קצר שהנבדק לא יודע שהוא ראה את הפנים של האנשים הללו, אך המוח שלו ראה, ומסתבר שהתשובה שלו עד כמה הוא מחבב או לא מחבב צורה מסוימת שהוא רואה על המסך, היא בהתאם לדעות הקדומות שיש לו נגד שחורים (אם יש לו כאלו). כך אדם חושף בלי לדעת, את מה שהוא חושב על בני גזע אחר.

– – – –

Journal Reference

Michael Inzlicht, Jennifer N. Gutsell, Lisa Legault. Mimicry reduces racial prejudiceJournal of Experimental Social Psychology, 2011; DOI:10.1016/j.jesp.2011.06.007
Julie Y. Huang et al. Immunizing Against Prejudice Effects of Disease Protection on Attitudes Toward Out-GroupsPsychological Science, 2011
T. J. Allen, J. W. Sherman. Ego Threat and Intergroup Bias: A Test of Motivated-Activation Versus Self-Regulatory AccountsPsychological Science, 2011; DOI: 10.1177/0956797611399291

שינוי גודל פונט
ניגודיות