מתגרד? אתה בסטרס!

כן כן, כבר אמרנו שסטרס, מתח ולחץ מחסלים כל חלקה טובה של בריאות פיזית ונפשית. היום קיבצנו עוד כמה מחקרים קצרים שחושפים עוד מהשפעותיו השליליות של מתח על גופינו. נכון, יש סיבות רבות להיות במתח, אבל ישנן סיבות טובות עוד יותר לקחת פסק זמן קצר ולהרפות, להשיג הפחתת מתחים משמעותית בזמן קצר, כדי להמשיך הלאה בבריאות גופנית ונפשית טובות יותר.

סטרס גורם לך להתגרד.

מחקר מאוקטובר 2008 מצא שסטרס מפעיל את תאי מערכת החיסון שבעור, מה שעלול לגרום למחלות עור דלקתיות.

שכבת העור העוטפת את הגוף מהווה את שכבת ההגנה הראשונה מפני חדירת זיהומים. הגנה זו היא גם פיזית, אך גם חיסונית. בשכבת העור נמצאים תאי דם לבנים התוקפים חיידקים ווירוסים החודרים לגוף.

תאי החיסון הללו שבעור עלולים להגזים בעוצמת פעולתם. כשזה קורה עלולות להיווצר מחלות עור דלקתיות כגון אטופיק דרמטיטיס או פסוריאזיס.

מתי תאי החיסון בעור מגזימים בפעילות ייתר? כאשר סטרס נכנס לתמונה, ובמיוחד אצל מי שסובל מבעיות עור כלשהן. סטרס, המשפיע על הפעילות המוחית (דוגמא לכך ראינו במאמר הקודם על מתח והשמנה), משנה את המסרים בין המוח למערכת החיסונית, וכך עלול להחריף בעיות ומחלות עור. לעדכן לינק

ד"ר פטרה ארק מאוניברסיטת ברלין ואוניברסיטת קנדה, וחוקרים נוספים במחקר משערים שסטרס מחמיר בעיות עור כיוון שהוא מעלה את מספר תאי מערכת החיסון בעור. על מנת לבדוק השערה זו, הם הכניסו עכברים לסטרס.

איך מכניסים עכבר לסטרס? ישנן כל מיני שיטות מחקריות לכך. השיטה ששימשה במחקר הזה היא הכנסת עכברים לסטרס על ידי צלילים (סאונד סטרס). משמיעים לעכברים צלילים בתדר 83 דציבלים (לא נעים לאוזן אם אתה עכבר) למשך כמה שעות בכל יום.

החוקרים מצאו שסטרס גרם לעליה במספר תאי הדם הלבנים (תאי מערכת החיסון) בעור של העכברים.

ישנם שני חלבונים שגורמים לכך שתאי דם לבנים יימשכו ויגיעו לשכבת העור. קוראים לחלבונים הללוLFA-1 ו – ICAM-1. כאשר החוקרים חסמו את שני החלבונים הללו ועדיין הכניסו את העכברים לסטרס, לא עלה מספר תאי הדם הלבנים בעור של העכברים.

לסיכום, סטרס מגביר את פעילות המערכת החיסונית. הגזמה זו בפעילות מערכת החיסון מחריפה בעיות עור.

סטרס מעלה לך את לחץ הדם

מה עוד עושה הגזמה בפעילות מערכת החיסון? מעלה את לחץ הדם. מחקר חדש ממרץ האחרון (2012) מצא שהגברת פעילות מערכת החיסון היא מה שגורמת ללחץ דם של אדם בסטרס, לעלות.

סוג אחד של תאי מערכת החיסון נקרא תאי T. אלו הם התאים שנלחמים בזיהומים החודרים לגוף. מציאותם של תאי T בדם היא מה שמעלה את לחץ הדם. ותאי T נמצאים בדם בכמויות גדולות כאשר אדם מצוי בסטרס.

עד כה ידענו שמתח גורם למחלות לב וכלי דם כיוון שהוא מעלה את לחץ הדם. היום יודעים להסביר איך זה קורה – בתיווכה של מערכת החיסון, כפי שמצא המחקר שפורסם ב Biological Psychiatry.

מוביל המחקר, ד"ר פול מריאר מאוניברסיטת אמורי השתמש בשיטה מחקרית אחרת על מנת להכניס עכברים לסטרס פסיכולוגי: הוא שם  כל עכבר לבד בחלל קטן למשך שעה, ואז העביר אותו לשהות לבדו בכלוב בו עכברים אחרים השאירו את חותמם (שתן וריחות המעידים על נוכחותם הקודמת בכלוב). כך חווה כל עכבר שעתיים של סטרס פסיכולוגי כל יום, וכשבדקו לו את לחץ הדם, נמצא שהוא עלה.

זה קורה בעכברים נורמלים. אבל יש עכברי מעבדה שהונדסו גנטית כך שלא יהיו להם בכלל תאי T של מערכת החיסון. אצל עכברים כאלו, לחץ הדם לא עלה כלל לאחר שחשפו אותם לסטרס פסיכולוגי שכזה. וכשהזריקו להם תאי T, לחץ הדם עלה אצלם בדיוק כמו אצל העכברים הנורמלים. כלומר, מי שמתווך פה בין סטרס לבין עליה בלחץ דם, הוא מציאותם של תאי T של מערכת החיסון.

תחשבו כמה חשוב לגלות מיהו הגורם השלישי שנמצא בין הסטרס לבין מחלות לב ולחץ דם, כיוון שכך ניתן לנטרל או להפחית את הגורם המקשר הזה ובכך למנוע מסטרס לפגוע בגוף כל כך. כלומר, אם היום אנו יודעים שסטרס מעלה את פעילות מערכת החיסון, ומערכת החיסון הפועלת באופן מוגזם גורמת לעליה בלחץ דם, אנחנו יכולים לדאוג להוריד את הפעילות החיסונית המוגזמת לרמה נורמלית ובכך להוריד את הסיכון ללחץ דם גבוה ומחלות לב.

איך אפשר לעשות את זה? לחצו כאן. לעדכן לינק

סטרס מכווץ לך את המוח

מחקר חדש עוד יותר, מהחודש שעבר (אוגוסט 2012) מצא שסטרס כרוני (מתמשך) עלול לגרום לירידה בנפח במוח – התכווצות במוח.

התכווצות זו של המוח עלולה לגרום, בתורה, להפרעות קוגניטיביות ורגשיות.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ייל גילו את אחת הסיבות מדוע זה קורה – סטרס משנה גן מסוים בדנ"א האנושי, וכך נעלמים קשרים בין תאי המוח ויורד נפח המוח.

המחקר, בהשתתפותו של פרופסור רולנד דומן, שפורסם ב Nature Medicine , מדגים כיצד בזמן סטרס או דיכאון, עולה פעילותו של גן הקרוי GATA1. גן זה מדכא על פעילותם של חמישה גנים לפחות שדואגים ליצירת קשרים בין תאי מוח. כך, כאשר אדם בסטרס או בדיכאון, משתבשים מסלולים מוחיים הקשורים לחשיבה ורגשות.

את הממצאים הללו גילו החוקרים על ידי ניתוח מוחות של אנשים מדוכאים לעומת אנשים לא מדוכאים. את דגימות המוח הם לקחו מ"בנק המוח" (ידעתם שיש כזה דבר? אני לא…), אליו תרמו אנשים חלק ממוחם. בדגימות המוח הללו ניתחו החוקרים את הפעילות הגנטית.

בם מצאו שבמוחות האנשים שהיו מדוכאים, הייתה פעילות נמוכה יותר של הגנים האחראיים על יצירת קשרים בין תאי מוח (סינפסות). כך לא נשמר מבנה המוח הנורמלי, ובסופו של דבר ירד נפח המוח.

דומן מציע פתרון "רפואי-קליני" לבעיית איבוד המוח באנשים שרגישים לסטרס או לדיכאון- לשנות להם את הפעילות הגנטית של GATA1 על ידי תרופות מסוגים שונים.

הפתרון שלו הוא תיאורטי בינתיים, מורכב, מסובך ועדיין לא אושר על ידי משרד הבריאות. מה דעתכם על משהו קל הרבה יותר, נפוץ מאד ברחבי העולם, ומשמש אלפי אנשים בכל יום? הנה הוא. (לעדכן לינק)

שינוי גודל פונט
ניגודיות