מחקרו של טרנר

סיכום מחקרו של ד"ר ג'ון טרנר, 1983

 

טיפול בגירוי סביבתי מצומצם קרוי REST, והוא מתבצע על ידי ציפה במכל ציפה. הטיפול דווח על ידי רבים כמשרה התרגעות עמוקה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם השפעה זו של הפחתת מתחים במכל הציפה הינה בעלת השפעה על רמות הורמון העקה (סטרס)- קורטיזול, וכן הורמון ACTH וה LH.

 

הורמון ה ACTH

הורמון ה ACTH מופרש במוח בעת סטרס ומזרז יצירה של קורטיזול. הוא ידוע כמדכא את מערכת החיסון. השפעה נוספת שלו היא שהוא מעודד הפרשת אדרנלין.

הורמון ה LH מופרש מההיפופיזה הקדמית – אותו איזור מוחי כמו ה ACTHוהוא מעורב בהליך הבשלת הביצית בימי הביוץ של נשים.

מתוך מחקרו המלא של טרנר (קישור בתחתית המאמר), נתמקד להלן באפקט של הטיפול במכל הציפה על רמות הקורטיזול בלבד.

הורמון הסטרס – קורטיזול

קורטיזול מעלה לחץ דם ומפחית את תגובות מערכת החיסון, כל זאת כדי לאפשר לגוף האדם להתמודד בצורה יעילה יחסית עם מצבי דחק (מתח). כאשר סטרס נעשה כרוני ומלווה את היומיום של אדם, פעילות מערכת החיסון פוחתת באפקטיביות שלה. לכן כאשר אדם מצוי תחת סטרס מצטבר, הוא פגיע יותר למחלות ותהליך הירפאותו איטי יותר.

במחקרו של טרנר, קבוצת נבדקים טופלו במכל ציפה 4 פעמים, תוך שרמות הורמונים אלו נמדדו בדמם לפני ואחרי כל טיפול במכל.

קבוצת ביקורת, לעומתם קיבלה טיפול התרגעות אחר שאינו בעל שום קשר לטכנולוגיית REST, למשך אותו מספר פעמים, וגם אצלם עקבו החוקרים אחר רמות ההורמונים לפני ואחרי כל טיפול התרגעות.

למחקרו של טרנר גוייסו שניים-עשר נבדקים גברים בני 22-30. ד"ר טרנר בחר נבדקים שהיו בעלי הרגלי אכילה ושינה נורמלים (תדירות יומיומית ממוצעת) וחילק אותם לשתי קבוצות כאמור- חצי מהם עברו טיפולים במכל הציפה בעוד החצי השני עבר טיפול התרגעות שאינו קשור לטיפול בגירוי סביבתי מצומצם (REST), למשל, הם עברו שהיה בחדר עם אור עמום ושקט יחסי, בכיסא נוח.
 
דגימות דם נלקחו מכל נבדק לפני ואחרי כל טיפול, וכן בתחילת הניסוי ובסופו. המטרה הייתה להשוות את רמות הורמון הקורטיזול בין שתי הקבוצות הללו ולבדוק האם זו רק ההתרגעות שמורידה את רמות הקורטיזול, או שמא לטכנולוגיית REST עצמה ישנה השפעה מובהקת יותר.

טרנר מצא שאמנם שתי הקבוצות אמרו שטיפול ההתרגעות גרם להם להרגיש נינוחים ורגועים יותר, אך רק אצל מטופלי מכל הציפה נמצא שרמות הקורטיזול ירדו לאורך הטיפולים בצורה משמעותית, לעומת הרמות של הורמון זה בתחילת הניסוי.

אצל קבוצת הביקורת שלא טופלה במכל הציפה אלא בטיפול התרגעות אחר, לא נראה שום שינוי ברמות הקורטיזול לאחר טיפול ההתרגעות, לעומת הרמות שהיו להם לפני תחילת הניסוי.
במחקר שביצע ד"ר טרנר שנה קודם לכן הוא מצא שטיפול במכל הציפה הוריד רמות של לחץ דם גבוה אצל חולים.
מסקנתו של טרנר היא שלא ההתרגעות בלבד היא זו שמורידה רמות קורטיזול, כי עובדה שלא נצפתה ירידה משמעותית בהורמון בקבוצת הביקורת.

אלא תנאי מכל הציפה, וספציפית- טיפול בגירוי סביבתי מצומצם, הינם בעלי השפעה מיטיבה על ההיפופיזה והאדרנל (הגורמים להפרשת ההורמונים שנבדקו בניסוי), והם אלו שגורמים לירידה ברמות הורמון הסטרס- קורטיזול.

לקריאת המאמר המלא וצפייה בתוצאות המחקר לחצו כאן

שינוי גודל פונט
ניגודיות