מומי מוח מולדים- Made in China

מה אתם עושים למוח שלכם ושל הילדים שלכם כשאתם מבשלים בסירי טפלון?

מה אתם מפסידים כשאתם קונים צעצועים זולים מסין?

ואיך כדאי להרוג ג'וקים בלי להרוס לעצמכם את הזיכרון?

במוח שלנו יש איזור שדומה בצורתו לסוסון ים ולכן קראו לו חוקרי המוח- היפוקמפוס. זהו אחד האזורים המרכזיים במוח כשמדברים על למידה וזיכרון. האזור הזה מיוחד משתי סיבות:

ראשית, ההיפוקמפוס הוא אחד משני האזורים היחידים במוח שגם במבוגרים עדיין נוצרים בו תאי מוח חדשים. בניגוד למיתוס המקובל שאנו נולדים עם כמות תאי מוח נתונה, כמות שהולכת ויורדת עם התקדמות הגיל, היום יודעים שכן נוצרים תאי מוח חדשים, ומיד תשמעו גם איך אתם יכולים לעזור לזה לקרות אצלכם.

ושנית, ההיפוקמפוס הוא האזור הראשון שתאי מוח מתים בו מיידית אם אנו נחשפים לחומרים הלא נכונים.

ומהם החומרים הלא נכונים?

תרסיסי צבע, טיפקס, דלק, טושי ארטליין וכדומה, הם דברים שהרחתם מזיקה מיידית להיפוקמפוס. אנשים שעבדו לאורך שנים רבות במצבעות או בעבודה שגרמה להם להיחשף למשך זמן ארוך לחומרים אלו, מראים ירידה בביצועי זיכרון ולמידה.

תרסיסי 300K למיניהם, הורגים לכם את הג'וקים, אבל יחד עם זה מחסלים לכם כמה תאי מוח חשובים. גורם לחשוב שכבר כדאי לחזור לשיטת הכפכף, לא?

חומרי ריסוס. חומרי ריסוס של חקלאות ושל בתים, הם בדרך כלל ממשפחת חומרים שקרויים אורגנו-פוספטים. בארצות הברית ובאירופה כבר אסרו על שימוש בחקלאות בחומר הקרוי CPF, שהוא האב-טיפוס לאורגנו-פוספטים. חומרי הריסוס הללו נמצאים על פירות וירקות שאנחנו אוכלים, וזו הסיבה שתותים וענבים (שני מיני הפירות המרוססים ביותר) לא מומלצים לנשים בהריון. זאת כיוון שמחקרים מראים שחשיפה של האם לאורגנו-פוספטים בריכוז גבוה, פוגעת בהתפתחות המוחית של העובר, שנולד בין השאר גם עם הפרעות למידה.

כשבדקו את ההיפוקמפוס של חיות שנולדו לאם שנחשפה לחומרי ריסוס בהריון, מצאו שריכוזים של חומרי תקשורת במוח, וכן הקשרים בן תאי המוח, היו פגועים במוחם של החשופים לאורגנו-פוספטים, לעומת מוחם של כאלו שלא נחשפו.

אורגנו-פוספטים נמצאים גם על צעצועי הפלסטיק הזולים המיוצרים בסין. ילדים קטנים נוטים ללקק ולטעום את הצעצועים שלהם, וכך הם נחשפים לכמויות לא מבוטלות של CPF, שפוגע בהתפתחות מסלולי למידה במוחם גם לאחר הלידה.

חומרים כאלו- שמשפיעים על העובר דרך החשיפה של האם בהריון, נקראים חומרים טרטוגנים.

כלי הטפלון שבמטבח שלכם מכילים חומר טרטוגני!! טפלון הוא דוגמא לחומר ממשפחת התרכובות הפלאורו-פחמניות. הטפלון הוא חומר עמיד בחום, לא דליק, לא מושפע מחומצות שונות, ובזכותו האוכל לא נדבק לסיר… אבל- הוא גם אינו מתפרק בגוף!

אין לנו מושג באיזו קלות טפלון נכנס לנו לגוף. הוא נמצא כמעט בכל מקום- בחומר ההדלקה של המנגל שלכם, בסירים, בציפויי נייר, באריזות של אוכל קנוי, בבדים ועוד. הוא נספג בקלות בגוף, למשל כשאתם מערבבים את האוכל שבסיר טפלון עם כף ברזל ושורטים את הסיר. הטפלון שגירדתם מתערבב עם האוכל שלכם ובקלות נכנס לגופכם.

חוקרים מצאו את החומר הזה מסתובב בן השאר בדם של בני אדם, בכבד ובחלב אם! האם אוכלת טפלון, והתינוק יונק אותו!

ואתם יודעים כמה זמן הטפלון יכול להישאר בגוף בלא להתפרק? בן 3.8 ל 5.4 שנים!!

בחולדות נמצא, שמעבר לכך שחשיפה לטפלון ודומיו פגעה באברים פנימיים, היא גם השפיעה על ביטוי של גנים בדנ"א. היא גרמה לגנים שלא אמורים לפעול- לפעול ולכאלו שאמורים לפעול- להפסיק.

חשיפה של חולדה בהריון לטפלון ודומיו, הראתה עיכוב בגדילה והתפתחות של העוברים שנולדו, מה גם שלא כל העוברים בכלל שרדו. באפרוחים שנחשפו לטפלון בשלב התפתחותם בביצה, נפגמה יכולת הלמידה. המחקרים הראו שריכוז החלבונים וחומרי התקשורת במוח הופרע באפרוחים אלו וכן תהליכי הלמידה לטווח ארוך.

מפחיד? אז הזכירו לעצמכם שאם אתם כבר מבשלים בטפלון- ערבבו את המזון בכף עץ בלבד, וברגע שיש שריטה על הכלי- השליכו אותו לאשפה!

נסיים בנימה אופטימית:

רוצים לייצר תאי מוח חדשים?

צאו להתעמל!

פעילות גופנית נצפתה כמעלה את מספר תאי המוח החדשים שנוצרים! כמו כן, אם ברצונכם לגרום למוחו של ילדכם לייצר תאי מוח חדשים- העשירו את סביבת המשחקים שלו- מחקרים בחולדות הראו שככל שהסביבה הייתה יותר מאובזרת ומאתגרת חושית- עלה מספר תאי המוח החדשים שנוצרו במוחן. לילדים חשובה סביבה שמספקת להם גירויים חזותיים, שמיעתיים ותחושתיים גם יחד. לא יותר מידי כמובן, אבל מגוון.

אז קומו מהמחשב, ותגרדו משם גם את הילד- וצאו החוצה לשחק!

Slotkin, T.A., Cholinergic systems in brain development and disruption by neurotoxicants: nicotine, environmental tobacco smoke, organophosphates

Mileson, B.E., et al., Commonmechanism of toxicity: a case study of organophosphorus pesticides.Toxicol Sci, 1998. 41(1): p. 8-20.

Gurunathan, S., et al., Accumulation of chlorpyrifos on residential surfaces and toys accessible to children. Environ Health Perspect, 1998. 106(1): p. 9-16.

Whitney, K.D., F.J. Seidler, and T.A. Slotkin, Developmental neurotoxicity of chlorpyrifos: cellular mechanisms. Toxicol Appl Pharmacol, 1995. 134(1): p. 53-62.

Moser, V.C., et al., Neurobehavioral effects of chronic dietary and repeated high-level spike exposure to chlorpyrifos in rats. Toxicol Sci, 2005. 86(2): p. 375-86.

Izrael, M., et al., Cholinergic synaptic signaling mechanisms underlying behavioral teratogenicity: effects of nicotine, chlorpyrifos, and heroin converge on protein kinase C translocation in the intermedial part of the hyperstriatum ventrale and on imprinting behavior in an avian model. J. Neurosci. Res., 2004(78): p. 499-507.

Yanai, J., et al., Convergent effects on cell signaling mechanisms mediate the actions of different neurobehavioral teratogens: alterations in cholinergic regulation of protein kinase C in chick and avian models. Ann N Y Acad Sci, 2004. 1025: p. 595-601.

Al-Badrany, Y.M. and F.K. Mohammad, Effects of acute and repeated oral exposure to the organophosphate insecticide chlorpyrifos on open-field activity in chicks. Toxicol Lett, 2007. 174(1-3): p. 110-6.

Crumpton, T.L., F.J. Seidler, and T.A. Slotkin, Developmental neurotoxicity of chlorpyrifos in vivo and in vitro: effects on nuclear transcription factors involved in cell replication and differentiation. Brain Res, 2000. 857(1-2): p. 87-98.

Dam, K., F.J. Seidler, and T.A. Slotkin, Developmental neurotoxicity of chlorpyrifos: delayed targeting of DNA synthesis after repeated administration.Brain Res Dev Brain Res, 1998. 108(1-2): p. 39-45

Apelberg BJ, Goldman LR, Calafat AM, Herbstman JB, Kuklenyik Z, Heidler J, Needham LL, Halden RU, Witter FR (Determinants of fetal exposure to polyfluoroalkyl compounds in Baltimore, Maryland. Environ Sci Technol 41:3891-3897.2007).

Calafat AM, Wong LY, Kuklenyik Z, Reidy JA, Needham LL (Polyfluoroalkyl chemicals in the U.S. population: data from the National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) 2003-2004 and comparisons with NHANES 1999-2000. Environ Health Perspect 115:1596-1602.2007).

Cui L, Zhou QF, Liao CY, Fu JJ, Jiang GB (Studies on the toxicological effects of PFOA and PFOS on rats using histological observation and chemical analysis. Arch Environ Contam Toxicol 56:338-349.2009).

Fei C, McLaughlin JK, Lipworth L, Olsen J (Prenatal exposure to perfluorooctanoate (PFOA) and perfluorooctanesulfonate (PFOS) and maternally reported developmental milestones in infancy. Environ Health Perspect 116:1391-1395.2008).

שינוי גודל פונט
ניגודיות