מוזיקה קלאסית משפיעה על גנים האחראיים על תפקודים מוחיים

התועלות הבריאותיות של הקשבה למוזיקה
כולנו מקשיבים למוזיקה. בכל תרבות, בכל מיני צורות. על האוטובוס או ברכבת, בזמן עבודה על המחשב או אפילו בעת ניקיון הבית, במפגשים חברתיים, מסיבות וסיבה לרקוד ועוד. גם תינוקות קטנטנים מתנועעים אוטומטית לצלילי מוזיקה. כיצד מוזיקה משפיעה על המוח, למה היא עושה לנו כל כך טוב, ומדוע מוזיקה קלאסית גורמת לפרות לייצר יותר חלב, כל זה עדיין לא ברור במלואו. מה שבטוח, זה אמנם לא הז'אנר הנפוץ ביותר כיום אך מסתבר שלמוזיקה קלאסית ישנן תועלות ביולוגיות ובריאותיות.

כיצד מוזיקה משפיעה על המוח, למה היא עושה לנו כל כך טוב, ומדוע מוזיקה קלאסית גורמת לפרות לייצר יותר חלב?
מחקר ממרץ 2015 טוען שהקשבה למוזיקה קלאסית מגבירה את פעילותם של גנים שמעורבים בהפרשת דופמין במוח, בהעברתו בין תאי המוח ובלמידה וזיכרון. יותר מכך, מוזיקה קלאסית גורמת לדיכוי של גנים שמעורבים בהידרדרות קוגניטיבית – כלומר מוזיקה קלאסית יכולה לעקב או למנוע הופעת מחלות מוחיות נוירודגנרטיביות דוגמת אלצהיימר.
 

מנגנון מוחי דומה אצל ציפורי שיר
חלק מהגנים המושפעים משמעית מוזיקה מצויים גם אצל ציפורי שיר והם מאפשרים לציפורים ללמוד ולשנן את מה שהם בסופו של דבר ישירו. ממצא זה מצביע על כך שיש לבני אנוש, לציפורים ולזנים נוספים של יצורים, רקע אבולוציוני משותף בנוגע לתפיסת צלילים, לדברי ד"ר אירמה ז'ארוולה.

הקשבה למוזיקה מייצגת תפקוד משוכלל של המוח האנושי, שידוע שכולל מספר שינויים פיזיולוגים וניורונלים. למרות זאת, הרקע המולקולרי שעומד בבסיס ההשפעה של מוזיקה על המוח אינו לגמרי ידוע עדיין. קבוצה חוקרים פינים בדקה כיצד הקשבה למוזיקה קלאסית משפיעה על ביטוי גנטי אצל אנשים שרגילים להקשיב למוזיקה וכאלו שאינם רגילים לכך. כל הנבדקים במחקר הקשיבו לקונצרט של מוצארט למשך עשרים דקות.

נמצא שהקשבה למוזיקה הגבירה את פעילו הגנים האחראיים על חומר התקשורת המוחי הקרוי דופמין. הנה הסיבה מדוע זה עושה לנו כל כך טוב כי דופמין עולה בכל פעם שעולה בנו תחושה של עונג. גנים דופמינרגים אלו גם נמצאו משפיעים על תפקוד הסינפסות (הקשר בין תאי המוח) וכן על למידה וזיכרון. לא סתם אנחנו זוכרים טוב יותר משהו שמלווה במוזיקה או שיר מאשר משהו שהקריאו לנו.

גנים שמוזיקה מפעילה ושמונעים פרקינסון
אחד מהגנים שרמתם עלתה ביותר תחת הקשבה למוזיקה קלאסית הוא גן הקרוי SNCA, והוא הגן הנמצא בסיכון עיקרי במחלת הפרקינסון! זהו אותו הגן שבציפורי שיר תורם ליכולת ללמוד שירים. יחד עם זיכוי של גנים נוספים שקשורים למחלות נוירודגנרטיביות, להקשבה למוזיקה קלאסית ישנה השפעה מונעת כנגד מחלות אלו.
 
השפעה זו של המוזיקה נצפתה רק אצל הנבדקים שהיו מנוסים בהקשבה למוזיקה קודם למחקר. ממצא זה מצביע על החשיבות של התרגלות לחוויה של מוזיקה קלאסית ולצורך של ההשפעה החיובית של המוזיקה להצטבר להיות מוטמע במוח לאורך זמן.
 
המחקר מספר לנו הצצה לרקע הגנטי המולקולרי של תפיסה ואבולוציה של מוזיקה ועשוי לתת לנו תובנות חדשות לגבי טיפולים עתידיים באמצעות מוזיקה.
 
מה שבטוח, כדאי להחזיק את מוצרט דרך קבע בבית או ברכב, ואף להרגיל את ילדכם הקטנים להקשיב לו לקראת שינה.
——–
 
Journal Reference:
Chakravarthi Kanduri, Pirre Raijas, Minna Ahvenainen, Anju K. Philips, Liisa Ukkola-Vuoti, Harri Lähdesmäki, Irma Järvelä. The effect of listening to music on human transcriptomePeerJ, 2015; 3: e830 DOI: 10.7717/peerj.830
שינוי גודל פונט
ניגודיות