מה הקשר בין כפתורי מקלדת ורגשות?

בפעם הקודמת ראינו שבזמן התכתבות אנו נוטים לבחור מילים בעלות משמעות רגשית חיובית, כדי לנסות להעביר מסר חברתי דרך מסך המחשב.

אך מורכבות התקשורת בכתב אינה מסתיימת בסוג המילים שאנו בוחרים – מסתבר שמיקום האותיות במקלדת משפיע על רגשות הכותב, ואף להקלקת מספרים ישנה משמעות רגשית נסתרת.

מחקר ממרץ האחרון (2012) מצא שמילים המוקלדות על הצד הימני של מקלדת המחשב גורמות לתחושות חיוביות יותר מאשר אלו המוקלדות על צד המקלדת השמאלי.

קייל ג'סמין מאוניברסיטת לונדון (UCL) ודניאל קסאסנטו מאוניברסיטת ניו-יורק מצאו לראשונה קשר בין משמעות של מילים לבין האופן הו הן מוקלדות על מקלדת המחשב. לממצא הזה הם קראו אפקט קוורטי (QWERTY). לפי אפקט זה- מילים שיש בהן יותר אותיות שנמצאות על צד המקלדת הימני גורמות לנו לתחושה חיובית יותר ממילים שמכילות יותר אותיות שנמצאות על צד שמאל של המקלדת.

בעבר הרחוק שפה שימשה בני אדם רק בדיבור, בעוד הצד השני מקשיב. אבל בעידן המודרני, שבו שפה הופכת רבות לתפקידן של האצבעות, בשליחת מיילים וכתיבת מסרונים (SMS), היא לא מעובדת רק דרך שמיעה, אלא דרך מנגנונים מוחיים נוספים ומגוונים.

ג'סמין וקסאסנטו בדקו את אפקט קוורטי אצל דוברי אנגלית, גרמנית וספרדית, ומצאו שהאפקט עבד בכל שלושת השפות. עוד נמצא שהתחושה החיובית שמתעוררת בעקבות הקלדת מילים בצד ימין של המקלדת, לא היה קשור לאורך המילים או במספר הפעמים שאות מסוימת הופיעה בתוך מילה. כמו כן, זה לא היה משנה האם אדם הוא ימני או שמאלי. תוצאות המחקר פורסמו ב Psychonomic Bulletin & Review.

יותר מכך, אפקט קוורטי עבד גם על מילים מומצאות שאינן קיימות בשפה. כאשר ג'סמין וקסאסנטו ביקשו מנבדקים לנחש מהי משמעות של מילה מומצאת כגון  PLEEK, הם מצאו שהנבדקים העניקו למילים המוקלדות בצד ימין משמעות חיובית יותר.

איך זה שיש למקלדת "צד טוב" ו"צד רע"?

החוקרים משערים שאנו מעדיפים את צד המקלדת הימני כיוון שהוא מיכל פחות אותיות ולכן קל לנו יותר להקליד בו. ואולי כיוון שקל לנו יותר להקליד בצד ימין, אנו גם מרגישים טוב יותר בעקבות כך.

בלשנים רבים טוענים שאנו מפענחים משמעות של מילה לפי מה שאנו מכירים בשפה, ללא קשר למבנה המילה או הצורה שבה היא מוצגת. אפקט קוורטי, והמחקר הבא שנזכיר שקשור לחיוג של מספרים, מראה שלא כך הדבר. למבנה וצורה שבה נוצרת מילה יש השפעה על עיבוד המשמעות שלה.

השלכות המחקר מעניינות ביותר. האם הורים צריכים לבחור שם לילד לפי כווני המקלדת? טל במקום קרן, או נוי במקום דנה?

מה שנשמע מעשי יותר הוא אפקט קוורטי עבור האנשים שאחראיים על בחירת שמות למוצרים חדשים, חברות חדשות או להקות חדשות. ייתכן שהם ירצו להתייעץ עם המקלדת שלהם לפני שהם מחליטים…

ומה לגבי מספרים?

גם להם יש השפעה רגשית דרך מילים- הפעם דרך מילים בלתי נראות: חוקרים גרמנים מצאו שהקשה של מספרים מסוימים בטלפון משנה באדם את המצב הרגשי!

כיוון שלחצני המספרים (נכון לדור הקודם של הפלאפונים) היו מייצגים גם אותיות, כאשר היינו שולחים הודעות SMS, התקבע לנו במוח קשר בין לחצני מספרים לבין מילים ומשמעותן.

במחקר של סאשה טופולינסקי, פסיכולוג מאוניברסיטת Würzburg שבגרמניה, שהתפרסם ב Psychology & Sociology  בפברואר 2011 נמצא שהודעות טקסט נחרתו לנו במוח לבלתי חזור. מספיק להקיש את המספר 5683, שמתאים לאותיות LOVE, ואתם מפעילים במוחכם את המשמעות של המילה הזו, ומעוררים בגופכם את הרגש המתאים.

טופולינסקי הכין רשימה של מילים (בגרמנית) שניתן להקיש אותם בטלפון בלי צורך ללחוץ פעמיים על אותו מספר. כמו כן הוא דאג שכל רצף של מספרים שהוא יצר (שלמעשה מייצגים מילים) ייצג רק מילה אחת בעלת משמעות – לא ניתן היה להרכיב מילה נוספת מאותו רצף מספרי.

היו לו רצפי מספרים למילים חיוביות, כמו 54323 למילה בגרמנית המקבילה למילה "אהבה", או 373863, למילה בגרמנית המקבילה ל "חברות". והיו לו רצפי מספרים למילים שליליות, כמו 26478 למילה המקבילה ל"פחד".

לנבדקים במחקר נתנו טלפון סלולארי עם מדבקות על המקשים, כך שהם ראו רק את המספרים, ללא האותיות שעל המקשים. הסבירו להם שהם משתתפים במחקר על ארגונומיה- החוקרת את הקשר בן אדם לבין סביבתו הטכנולוגית.

לא היה להם מושג שהם משתתפים במחקר על הקשר בין טלפון ושפה, ולא שלמספר שהם מחייגים יש משמעות. הנבדקים התבקשו לחייג רצפי מספרים שונים ולדרג לאחר מכן בשאלון כמה נעים היה להם לחייג את המספר שקיבלו.

באופן צפוי נמצא שהנחקרים העדיפו חיוג של מספרים שהתייחסו למילים חיוביות, אפילו בלי שהם ידעו על כך. זה היה נכון אפילו לגבי מילים שכדי להקליד אותן על מסך הטלפון הנייד צריך להקיש מספר פעמים על אותו מקש, כמו המילה "אהבה" בעברית (שבה לוחצים פעמיים על הספרה 2 כדי להגיע לאותו ה' ופעמיים על הספרה 1 כדי להגיע לאות ב')-

למרות שהם לחצו על המספרים פעם אחת בכל פעם, זה הספיק כדי לעורר במוחם את הקונספט של אהבה.

בניסוי אחר נבדקים חייגו רצפי מספרים שונים ואחר כך הציגו להם מילים על מסך מחשב. מסתבר שהמוח של הנבדקים זיהה מהר יותר מילים שהיו קשורות לרצף המספרים שהם חייגו, לעומת מילים שלא היו קשורות למספרים שחויגו.

טופולינסקי מסביר את התופעה באמצעות מונח הקרוי  Embodiment(גילום). הרעיון שפעולות של הגוף יכולות לגרום לך לחשוב על רעיון שקשור בפעולות אלו. כך למשל איגרוף כף היד יכול לעורר תחושה של עוצמה או של כעס, והחזקת ספר כבד משקל תחת הזרוע יכולה לגרום לך להרגיש משכיל.

אך תוצאות המחקר הנוכחי מראות שגילום יכול להרחיק לכת עד כדי כך שתנועה קלה של אצבעות שמקישות על מספרים, מעוררת במוח תחושות רגשיות.

את המחקר הזה יכולים לנצל אנשים וגופים רבים. משרדי עורכי דין יכולים לבחור מספר טלפון שמכיל את הרצף 828 למילה "צדק". סוכנויות שידוכים יכולים לבחור מספר שמכיל את הרצף 1212- למילה "אהבה" ובכך לשתול במוח המחייגים אליהם את התחושה שדרכם יש להם סיכוי לאהבה. ועוד היד נטויה…

שינוי גודל פונט
ניגודיות