לצחוק זה טוב מאד, אבל גם לשמחה יש צד אפל…

שמחה היא רגש בסיסי שטבוע בנו, שהינו בעל משמעות נפשית ובריאותית. סדנאות צחוק ומדיטציות חיוך הן דוגמאות בודדות מיני רבות למודעות העולה לחשיבות של תחושת שימחה. ביהדות יש אפילו ציווי המוקדש לכך- "מצווה גדולה להיות בשימחה תמיד". ישנם אנשים שריפאו את עצמם בזכות הרגש הזה כיוון שנמצא שביולוגית, שימחה וצחוק מעלים שחרור של חומרים המועילים ללב ולמערכת החיסון.

במרץ האחרון, לאחר ניתוח של 160 מחקרים שונים בחיות ובבני אדם, מצא חוקר בשם אד דיאנר מאוניברסיטת אילינויס, שאנשים שמחים הם בריאים יותר וחיים יותר שנים. תוצאות אלו נאספו מיותר מחמשת אלפים בני אדם לאורך 40 שנה. הן פורסמו ב Applied Psychology: Health and Well-Being.

במאי האחרון קמו כמה חוקרים ושברו קצת את המיתוס- הם חשפו את הצד האפל של השימחה, שמיד אספר לכם עליו. אבל קודם כל- בואו נחזק את המיתוס שכולנו מכירים- ששימחה זה דבר טוב!

מחקר ממרץ האחרון מטעם אוניברסיטת לידס מצא שצחוק הוא דרך טובה יותר לריפוי כיבים בגוף, מאשר שימוש בטכנולוגיה הרפואית. זאת כיוון שצחוק מעלה את זרימת הדם בן הלב ושאר איברי הגוף- משהו שנחוץ מאד בריפוי כיבים. בבתי החולים הם מעלים את זרימת הדם על ידי הוראה למטופל להתעמל, או על ידי קשירת רצועות הלוחצות על הגוף באזורים שונים כדי לדחוף את הדם לאזורים אחרים. צחוק פותר את הצורך בכך.

ב 2007 נמצא באוניברסיטת וונדרבליט, שצחוק גורם לירידה במשקל!! צחקוק של 15 דקות ביום שורף 10-40 קלוריות שלאורך שנה מצטברות לכדי 2.27 קילו בשנה! המחקר הזה שפורסם ב International Journal of Obesity טוען שצחוק טוב ואיכותי שורף את אותה כמות אנרגיה כמו זו הנשרפת בעת הליכה של פחות מקילומטר.

וזה עוד ממשיך- ד"ר שבח פרידלר מבי"ח אסף הרופא מצא שטיפולי פוריות מצליחים יותר אצל אנשים שצוחקים יותר!

ב 2002 מצאה ד"ר מרגרט סטאבר מארה"ב, שצחוק מקל על כאבים. צחוק גורם לרגיעה, מה שהשפיע על האופן בו ילדים התמודדו עם כאב. החוקרים מאמינים שתכונת הריפוי של הצחוק יכולה להפחית כאב ולחזק את המערכת החיסונית בלידים הסובלים מסרטן, איידס, סכרת או ילדים שעוברים השתלות. צוק יכול אפילו לגרום לכך שאדם יצטרך פחות חומרי הרדמה בזמן פרוצדורות רפואיות.

נכון, שימחה היא לא כדור פלא- אבל זו שיטה נהדרת לשמר את גופך בריא יותר ואולי אפילו להאריך את חייך. מסתבר שהרגש הזה של שימחה טבוע חזק מאד במוח ובגנים. גם באבולוציה הקדומה היה לו תפקיד, ומאז ועד היום, הוא עדיין שם. אחת הצורות בה אנו מביעים שימחה היא בהבעות פנים.

הסתכלות בפני אנשים אחרים הינה התנהגות אנושית בסיסית שמשמשת אותנו לקריאת תחושותיהם של אחרים ולתקשורת איתם. יש במוח איזור מיוחד לזיהוי פרצופים, שנקרא ה Fusiform Gyrus, שמקושר עם אזורים מוחיים נוספים במעורבים בזיכרון, עיבוד מיזע חזותי ותענוג.

תענוג? מה זה קשור?

זה קשור. נמצא שבהייה בפרצופים שנחשבים יפים מעוררת פעילות מוחית באזור מוחי הקרוי הקורטקס האורביטו-פרונטלי. זו הסיבה שאנחנו אוהבים להסתכל על אנשים יפים.

ביוני האחרון נמצא שאנו גם נוטים להתמקד בפנים המביעות שימחה, ושהתנהגות זו נובעת מפעילות גנטית. במחקר שהתפרסם ב Molecular Autism נמצא שגן בשם CNR1קובע את משך הזמן שאנו מבלים בצפייה בפנים שמחות. יש לגן הזה 4 הרכבים שונים, ונמצא שאנשים שיש להם הרכב מסוים של הגן הזה- בוהים יותר בפנים שמחות. אפקט זה לא נמצא עבור פנים שמביעות סלידה. במחקר, תנועות העיניים של נבדקים תועדו במכשור מדויק בזמן שהם צפו בסרטים שבהם פני אנשים הביעו רגשות שונים, וכן נבדק הדנ"א שלהם.

אחד ממובילי המחקר הוא פרופסור סיימון בראון- כהן מאוניברסיטת קיימברידג’. בראון-כהן הראה בעבר שהגן הזה משפיע על פעילות הסטריאטום- איזור מוחי שקשור לרגשות והנאה, בתגובה לפנים שמחות. תוצאות מחקר שכזה רומזות שיש קשר בין הגנטיקה שלנו ליכולת ליצור קשרים חברתיים. אכן, אנשים הסובלים מאוטיזם מסתכלים הרבה פחות על פנים אנושיות.

הצד האפל של השימחה

כולם רוצים ושואפים להיות שמחים כל הזמן, נכון? יש אלפי ספרים, אתרים ושיטות שיספרו לכם איך לעשות את זה. אבל- ג'ון גרובר מאוניברסיטת ייל, איריס מאוס מאוניברסיטת דנבר, ומאיה תמיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, טוענים במאמר שהתפרסם ב Perspectives on Psychological Science שלא תמיד כדאי לכם להשתדל לשמוח. הם אומרים שזה לא נכון לומר באופן גורף ששימחה זה דבר טוב, ושלפעמים ניסיון מלאכותי לשמוח גורם לך להרגיש רע יותר מאשר אילו לא ניסית לשמוח כלל.

באחת הניסויים שלהם הם מראים שאנשים שקראו בעיתון על היתרונות הבריאותיים של שימחה, ואז צפו בסרט שמח, הרגישו גרוע יותר אחרי הסרט, לעומת כאלו שלא קראו על שימחה, כנראה בגלל שהם התאכזבו שהם לא הרגישו שמחים יותר בעקבות הסרט. כלומר- כשאנשים לא מרגישים שמחים כמו שהם מצפים להרגיש, הכישלון גורם להם להרגיש גרוע יותר.

גם יותר מידי שימחה יכול להוות בעיה, אומרים החוקרים הללו. ניסוי אחר שלהם עקב אחרי ילדים משנת 1920 ועד גילאים מבוגרים ומצא שאילו שמתו צעירים תוארו על ידי המורים שלהם דווקא בתור השמחים והעליזים ביותר. החוקרים אומרים שאנשים שמחים מידי לא מסוגלים לחשוב באופן יצירתי, וגם נוטים לקחת יותר סיכונים– כמו במקרי מאניה בו החולים נוטים ללקיחת סמים, נהיגה מטורפת ובזבוז כל חסכונותיהם הכספיים, כך גם עלול לקרות, לדעת החוקרים- גם לאנשים בריאים.

על מנת לסיים בנימה אופטימית למרות הכול- הנה מה שאומרים החוקרים לסיום: הדבר המשמעותי ביותר שגורם לשימחה בבני אדם הם קשרים חברתיים טובים. לא כסף, לא פרסום ולא הצלחה. עצתם של החוקרים היא, שבמקום לדאוג למה אתם לא שמחים מספיק, השקיעו את מאמציכם בפיתוח והעצמת הקשרים החברתיים הטובים שיש לכם עם אחרים.

שינוי גודל פונט
ניגודיות