למה חשוב לחלום בהקיץ?

קצב החיים המטורף שלנו גורם לימים לחלוף בקצב מסחרר. עבודה, משפחה והתחייבויות אחרות, דורשות מאיתנו לעמוד בלחצים יומיומיים ותמידית להעלות את התפוקה ויעילות התפקוד שלנו. ככל שהמתחים מתגברים, קשה לנו יותר להיות יעילים, יצירתיים או מקוריים, אבל יחד עם זאת, אנחנו חייבים.
כך קורה שאנו מוצאים את עצמינו בלי רגע פנוי לשיחה עם עמית לעבודה, לבילוי עם חברים, או פשוט לזמן איכות עם המשפחה. שלא לדבר על כך שלעצמינו בכלל אין לנו זמן.

מחקר חדש מיולי האחרון (2012) חושף את חשיבותה העצומה של האינטרוספקציה- של הזמן בו אנו מתבוננים פנימה לתוך עצמינו, מקשיבים לעצמינו, ולרגע מתנתקים מכל הסובב.

או אפילו יותר פשוט מזה- פשוט חולמים לרגע בהקיץ, בעיניים מצועפות ושוכחים עולם ומלואו.

 

מסתבר שלצורך התפתחות ובריאות כללית חשוב ואף מומלץ מידי פעם לחלום בהקיץ.

במחקר של מרי אלן אימורדינו-יאנג, שפורסם ב Perspectives on Psychological Science בדקו החוקרים מה קורה למוח במנוחה. מה זה אומר שמוח "נח".

בשנים האחרונות חקרו מדענים את מצב המנוחה של המוח על ידי התבוננות בפעילות המוחית המתרחשת בזמן שאנו נחים ומתבוננים פנימה בתוך עצמינו. הממצאים מראים על קשר ישיר בין פעילות מוחית בזמן הזה לבין למידה וזיכרון.

בדרך כלל, בזמן למידה, אנו מתמקדים בגירויים שבחוץ ולא מפנים קשב פנימה. העזרים הלימודיים, מסכי המחשב, המידע השמיעתי (אודיטורי) המועבר לנו ועוד, תופסים בדרך כלל את כל תשומת הלב שלנו. דבר זה חשוב ביותר בזמן לימודים, אך לא פחות חשובה המנוחה המוחית.

לאור המחקר הנוכחי מסתבר שהתבוננות פנימית משפיעה על האופן בו אנו בונים זיכרונות, מעניקים משמעויות לידע, ומסוגלים להשליך למידה של מידע חדש על הקשרים אחרים.


למרבה הצער, התבוננות פנימית לא מקבלת דגש בסדר העדיפויות של מוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה. פעמים רבות ננזפים ילדים הנתפסים בוהים בחלל כשמבטם מצועף.

גלי המוח המלווים את המצב הזה הינם גלי אלפא. מה שלא ידעו המורים עד היום הוא שחלימה בהקיץ שכזאת מאפשרת להטמיע למידה לטווח ארוך ומקדמת התפתחות. כמו כן, היא עשויה לשפר את האיכות של הקשב החיצוני שנפנה ללמידה וגירויים חיצוניים לאחר מכן.

מבחינה מוחית, יש לנו רשתות עצביות האחראיות על הפניית הקשב פנימה או החוצה. הם עומדות כל אחת בפני עצמה אך פעילותן גם משתלבת זו בזו. היכולת להסיט את הקשב מבחוץ פנימה או להיפך, היא יכולת המשתכללת עם ההתבגרות, ובעיקר בעקבות אימון.

זוהי הסיבה שתרגול קבוע של מדיטציה מעניק יכולת משופרת של התבוננות פנימית, מאפר למוח "לנוח" ובסופו של דבר מעניק יתרון קוגניטבי משמעותי למתרגל.
גם טכנולוגיית החסך החושי המתאפשרת לאדם המשתמש במכל ציפה, גורמת באופן כמעט אוטומטי להתבוננות פנימית ומנוחה מוחית, כיוון שעצם הטכנולוגיה מושתת על נטרול האדם מהגירויים החיצוניים המקיפים אותו.

הפניית הקשב פנימה והחוצה היא כמו הליכה על שתי רגליים – צריך שיהיה איזון בין שני המצבים. אי אפשר ללכת לאורך זמן רק על רגל אחת. מומלץ לאזן ביניהם.

חוקרי המחקר הנוכחי ממליצים ביותר להכניס לתוכנית הלימודים זמן לשכלול יכולות להתבוננות פנימית ועיבוד למידה. הם מציינים שילדים שמקבלים את האפשרות לשכלל קשב פנימי, נעשים יותר חדרוי מוטיבציה, מפגינים פחות חרדה, משפרים ביצועים במבחנים ומתכננים עתידית בצורה יעילה יותר.

חשיבותה של התבוננות פנימית אינה מסתכמת רק בעולם האקדמיה והחינוך. יש לה השפעה על האופן בו אנו מעניקים משמעויות לעולם הסובב אותנו. נמצא שהתבוננות פנימית ומנוחה מוחית תורמים להתפתחותה של חשיבה מוסרית וקשורים לשיפור הרגשות החברתיים שלנו.

החוקרים מביעים דאגה מכך שבעידן מוצף גיוריים כשלנו, בו מסכים, משחקי מחשב, פרסומות וקצב חיים מלא אקשן מהיר, מוזנחות ההזדמנויות להתנתקות והתבוננות פנימית. לכך עלולות להיות השלכות שליליות כגון פגיעה בהתפתחות פסיכולוגית של ילדים וצעירים.

המסקנה העיקרית שיש להפיק מהמחקר על מוח במנוחה, היא שמנוחה או חלום בהקיץ אינם בטלנות או עצלנות. זהו לא בזבוז זמן כי אם ניצול יעיל של המוח דווקא לשיפור תפוקה ויצירתיות, ללמידה מניסיונות עבר, ושימוש בערכים אלו לקבלת החלטות עתידיות.

כך, למעשה, חלום בהקיץ והתבוננות פנימית משפרים את התנהלותינו בעולם החברתי הסובב אותנו.

שינוי גודל פונט
ניגודיות