להריח כדי להיות רזה ונחמד

חוש הריח וחוש הטעם קשורים זה בזה באופן הדוק. ריח מעצים טעם. חווית האוכל אינה שלמה אם חוש הטעם אובד- כפי שכל אחד מאיתנו בוודאי חווה כאשר הוא מצונן ומנסה להנות מקינוח.

גם מבחינה אנטומית, ישנו חיבור בין חלל הפה למערות האף, מה שמחזק את העובדה שלריח תפקיד חשוב בחווית האכילה.

מחקרים אחרונים מציגים מספר השפעות שיש לחוש הריח על חווית האכילה:

ריח משפיע על כמות המזון שנאכל

מחקר ממרץ 2012 שפורסם ב Flavour מצא שארומה חזקה של מזון גורמת לאנשים לקחת ביסים קטנים יותר, מה שמציג אפשרות לשלוט על גודל מנה שאדם יאכל, על ידי חיזוק ריח המזון.

מחקרים קודמים מראים שגודל הנגיסות שאדם לוקח ממזונו תלוי במרקם של המזון ובשאלה האם האדם אוכל מזון מוכר או משהו חדש.

באופן טבעי אדם נוגס נגיסות קטנות יותר כאשר הוא אוכל מזון הדורש יותר לעיסה (כגון בשר או ירקות חיים), אך תוכניות דיאטות רבות מדגישות את החשיבות של נגיסות קטנות בעת אכילה של כל סוג של מאכל, כיוון שככל שאוכלים לאט יותר, מרגישים שבעים מהר יותר. כלומר, אכילה בנגיסות קטנות היא מרזה.

זה קורה כיוון שעל מנת להרגיש שובע, המוח צריך לקבל תשדורת מהקיבה, ובכך לגרום לאדם להפסיק לאכול. הקיבה משדרת זאת למוח על ידי הפרשת הורמונים שונים, וכן על ידי עלייה ברמות הסוכר בדם. ישנם מזונות המעלים מיידית את רמות הסוכר בדם (חטיפים מתוקים, שתייה קלה ועוד), אך רמה זו צונחת במהירות ויוצרת תשוקה לעוד. מזונות אחרים מעלים לאט יותר את הסוכר בדם, הוא נשאר גבוה לאורך יותר זמן- וכך אדם מרגיש שבע למשך יותר זמן.

לכן, גם אם תאכלו ארוחה מזינה (המעלה באיטיות את הסוכר בדם), אך תאכלו אותה בנגיסות גדולות ובמהירות, ייקח לקיבה זמן רב לעכל את המזון ולהפריש את הסוכרים לזרם הדם, ואתם תמצאו את עצמכם אוכלים הרבה יותר, או אפילו מזמינים קינוח בסוף הארוחה.
לעומת זאת, אם את אותו המזון תאכלו בנגיסות קטנות ולאט יותר, יספיקו רמות הסוכר לעלות תוך כדי ארוחתכם, ואתם תגלו שאתם שבעים מהר יותר ואוכלים פחות.

במחקר הנוכחי של ד"ר רנה דה-וויג`ק, נבדקים קיבלו לאכול קינוח דמוי פודינג ובזמן האכילה נתנו להם להריח ריחות בעוצמות שונות.
התוצאות מראות שככל שהריח שהריחו הנבדקים בעת האכילה היה חזק יותר, כך הם נגסו נגיסות קטנות יותר ממזונם.


הנבדקים במחקר יכלו לשלוט על כמות הקינוח שהוגשה להם על ידי לחיצה על כפתור. גודל הנגיסות הושפע מהארומה שהוצגה לאפם של הנבדקים. מה שמעניין הוא שהריח לא הקטין רק את הנגיסה שנלקחה מיד לאחר הרחתו, אלא על כל הנגיסות לאורך כל האכילה.

מסתבר שנגיסות קטנות קשורות בחווית טעם מופחתת מעט, מה שמסביר מדוע אנו נוגסים נגיסות קטנות כאשר אנו טועמים מאכל לא מוכר או מזון שאנו לא אוהבים- כך פחות מזון מגיע לפקעיות הטעם המצויות על הלשון, וזה מאפשר לנו לגשש האם המאכל החדש טעים לנו, או לחילופין, לסבול את אכילת המזון שאינו טעים לנו, אך אנו נאלצים לאוכלו.

אבל מה במקרה שהמזון שאנו אוכלים מוכר וטעים לנו? איך אז אנחנו גורמים לעצמינו לנגוס נגיסות קטנות יותר, כדי לאכול פחות?
זוהי בדיוק תשובתו של המחקר. ניתן לעשות זאת על ידי הגברת הארומה של המזון. כיוון שריח מעצים טעם, ככל שריח המזון משמעותי יותר,

כך אנו לא זקוקים לביסים גדולים כדי להעצים טעם, אלא יכולים לקחת נגיסות קטנות יותר ועדיין ליהנות מהמזון.

תוצאות המחקר מציעות שוויסות הארומה של מזון יכולה להוריד את גודל הנגיסות של אדם בחמישה עד עשרה אחוזים לנגיסה.
כך ניתן "לעבוד על המוח" ולגרום לו לחשוב ששבענו אחרי אכילה של מנות קטנות יותר ממה שאדם רגיל, ובכך לאכול פחות בסופו של דבר.

ריח של מאפים עושה אנשים לנחמדים יותר

מסתבר שארומה של לחם שזה עתה נאפה יכולה לעשות יותר מלעורר תיאבון: מחקר חדש קובע כי הריח הנעים יכול להפוך את אנשים לחביבים יותר.

מחקר חדש בדק ומצא: הרבה יותר עוברי אורח נטו להציע את עזרתם לזרים שנתקלו בהם ליד מאפייה מדיפה ריח ניחוח.
על פי המחקר, אותו ערכה קבוצת חוקרים צרפתים, ישנה סבירות גבוהה יותר שאדם יתריע בפני זר ברחוב על כך שהפיל את אחד מחפציו אם עבר קודם לכן ליד מאפיה מדיפה ריחות ניחוח.

במאמר, שפורסם בכתב עת לפסיכולוגיה חברתית, מסבירים המדענים את הממצאים בכך שריחות מסוימים יכולים לעורר מצב רוח טוב, המעודד עזרה לזרים.
מחקרים שנערכו בעבר מצאו קשר בין ניחוחות נעימים למצב רוח משופר, אבל הניסוי הנוכחי מעיד על קשר ברור בין ריחות למעשים טובים.

במחקר השתתפו שמונה צעירים, גברים ונשים, שהתנדבו לעמוד מחוץ למאפיות ולחנויות בגדים. המתנדבים העמידו פנים שהם מחפשים משהו בתיק, והפילו חפץ "בשוגג" כאשר חלף לידם עובר אורח. על שרשרת צעדים זו חזרו 400 פעמים.

הצעירים שהפילו חפץ מחוץ למאפיה זכו לסיוע מעוברי אורח ב-77% מהמקרים. לעזרת המתנדבים שעמדו ליד חנויות הבגדים, לעומת זאת, נחלצו רק 52% מעוברי האורח.

העיתון הבריטי "אינדיפנדנט" ציטט את אחד החוקרים, לפיו הממצאים מעידים על כך שאנשים יטו יותר להציע את עזרתם באופן ספונטני באזורים בהם מורגשים ריחות נעימים.
עורכי המחקר הניחו כי גם ניחוחות נעימים אחרים עשויים לעורר רגשות אלטרואיסטיים בקרב המריחים.

שינוי גודל פונט
ניגודיות