דרך מוזיקלית להגן על המוח

עדויות מחקריות מצטברות מצביעות על ההשפעה המיטיבה של מוזיקה על המוח. במאי 2014 נמצא שאימון מוזיקלי מגביר זרימת דם לאונת המוח השמאלית ומצביע על הקשר של מוזיקה ושפה. בפברואר (2015) נמצאה אחת מההוכחות המרעישות ביותר לכך שהתועלות המוחיות של מוזיקה והשינויים שהיא יוצרת במוח מחזיקות מעמד לאורך שנים ועשויות למנוע הדרדרות ביכולות הבנת שפה ודיבור בגיל מבוגר.
 
מוזיקה לא סתם עושה לנו טוב. כבר בגילאים קטנים ילדים קטנים ואף תינוקות זזים בהנאה לצלילי מוזיקה נעימה, הורים משמיעים לתינוקות טריים מוזיקה קלאסית שנמצאה משפרת התפתחות מוחית, ואפילו בעולם החי רואים למשל שתנובת החלב של פרות משתפרת כשמשמיעים ברפת מוזיקה קלאסית. היום כבר ידוע שמוזיקה משפיעה על מבנים מוחיים וגורמת לשינויים פלסטיים במוח, מה שמשפיע לטובה על תפקודים קוגניטיביים. לאחרונה דווחו כמה מקרים של מוזיקה שהעירה אנשים מתרדמת, וכן מספר מחקרים הראו שכאשר משמיעים לאנשים אחרי שבץ מוחי את המוזיקה האהובה עליהם, משתמרים אצלם יותר יכולות מוחיות שנפגעו במהלך השבץ.
 
מוזיקה מגבירה זרימת חמצן מוחית
אימון מוזיקלי קצר עשוי להגביר זרימת חמצן לאונת המוח השמאלית. ממצאים אלו מציעים שאזורים מוחיים שקשורים למוזיקה ואזורים הקשורים לשפה חולקים מסלולים מוחיים משותפים. מוחות של מוזיקאים נסרקו בזמן אמת, ותוך כדי ביצוע מטלה קוגניטיבית. המחקר בוצע על ידי ד"ר ג' מאייר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ליברפול. קיימת טענה לפיה מוזיקה ואימון מוזיקלי גורמות להגברת השימוש של אדם באונת המוח השמאלית.
בניסוי, ולעומת ההמלצה של הניסוי הבא שנזכיר, נבדקים ללא עבר מוזיקלי עברו חצי שעה של אימון שלאחריה הם ביצעו מטלה קוגניטיבית הבודקת יכולת תפיסת דיבור ויכולת תפיסה של מרכיבים מוזיקליים. הפעילות המוחית של הנבדקים נבדקה לפני האימון המוזיקלי ולאחריו. התוצאות הראו שזרימת החמצן לאונת המוח השמאלית עלתה משמעותית לאחר חצי שעה של אימון מוזיקלי.
 
 
השפעות מיטיבות של מוזיקה על המוח נשארות עד הגיל השלישי
מחקר קנדי מטעם מכון רוטמן למחקר מצא שמבוגרים וקשישים שעברו אימון מוזיקלי כלשהו בשנות נעוריהם או ילדותם, בצעו טוב יותר ב 20% במבחני זיהוי מילולי לעומת קשישים שלא היה להם ניסיון מוזיקלי בעברם (נגינה על כלי מסוים, חוג מוזיקה או אימון מוזיקלי אחר). כבר נמצא בעבר אצל צעירים שאימון מוזיקלי משפר יכולות זיהוי מילולי. מחקר זה, שפורסם ב The Journal of Neuroscience הראה לראשונה שההשפעה המיטיבה הזאת של מוזיקה נמשכת עד לשנות הזקנה המאוחרות.
 
זיהוי דיבור הוא אחד מהיכולות הקוגניטיביות שמדרדרות בגיל הזקנה. באופן מעניין, הדרדרות זאת נראית גם אצל קשישים שאינם סובלים מבעיות שמיעה, כי מדובר על יכולת עיבוד מוחי ולא על חוש השמיעה בעצמו. ממצאים קודמים ביכולות שפה והבנה אצל קשישים אכן מצאו שמערכת עיבוד השמיעה המוחית שתומכת ביכולת להבין מאפיינים אקוסטיים של דיבור והיכולת לחבר אותם לרצף בעל משמעות, נחלשת עם השנים ולכן מדרדרת עם הגיל.
 
אימון לנגינה על כלי מוזיקלי שמתחיל לפני גיל 14 וכולל אימון על בסיס קבוע ואינטנסיבי לאורך לפחות עשור משפר את פעילותם של אזורי המוח הקשורים לזיהוי דיבור, מציין מוביל המחקר גאווין בידלמן. באמצעות מיפוי גלי מוח (EEG), יכלו החוקרים לנבא את יכולת הזיהוי של מרכיבי דיבור אצל הנבדקים הקשישים שהשתתפו במחקר. פעילות גלי המוח של קשישים בעלי עבר מוזיקלי הייתה פי 2 או 3 טובה יותר מהפעילות המוחית של קשישים ללא עבר מוזיקלי.
 
ממצאים אלו מצטרפים לכמות עולה של מחקרים שמראים שמוזיקה משפרת יכולות קוגניטיביות לא רק בגילאים צעירים, אלא אף במבוגרים – שינויים נוירולוגים שנשארים לאורך זמן ומיטיבים את התפקוד המוחי לעת זקנה. לכן קיימת חשיבות לא רק להטמיע את המוזיקה בחייהם של ילדים ובני נוער, אלא אף בתוכניות לשיפור קוגניטיבי בגיל השלישי.
 
G. M. Bidelman, C. Alain. Musical Training Orchestrates Coordinated Neuroplasticity in Auditory Brainstem and Cortex to Counteract Age-Related Declines in Categorical Vowel PerceptionJournal of Neuroscience, 2015; 35 (3): 1240 DOI: 10.1523/JNEUROSCI.3292-14.2015
שינוי גודל פונט
ניגודיות