השימוש בצלילים פסיכואקוסטים

הדיסקים השונים מכילים צלילים פסיכואקוסטים לטיפול במטרות בריאותיות, קוגנטיביות ורגשיות שונות כגון:
שיפור ריכוז וזיכרון, שיפור איכות שינה, הפחתת מתחים וחרדות, תחזוקה בריאותית של הגוף (הפחתת לחץ דם, הפחתת כאבים, בקרת אכילה ותיאבון ועוד), מדיטציה וחוויות רוחניות גבוהות ועוד.

כיום צלילים פסיכואקוסטים משמשים גם להכנת מטופלים לקראת ניתוח.

רופאים מסוימים אף השמיעו למנותחים את הצלילים בזמן הניתוח עצמו ומצאו השפעה חיובית ביותר של הצלילים על הליכי ההחלמה של המטופל והאופן בו הוא עבר את הניתוח.
קיימים כיום צלילים פסיכואקוסטים ללווי חולי סרטן בתהליכי כימותרפיה ולגמילה מעישון והתמכרויות.
שימוש נוסף של הצלילים הפסיכואקוסטים ברפואה הוא, להבדיל, במטרה ללוות נפשית ופיזית חולים סופניים בדרכם האחרונה.

גם הצבא האמריקאי עשה שימוש בטכנולוגיית הצלילים הפסיכואקוסטים לצורך אימון חיילים. סביב שנת 1979 מונרו והצוות שלו העבירו תוכנית מיוחדת לצוות מפקדי יחידות אבטחה ומידע של הצבא האמריקאי. באותו הזמן הפסיכולוג הצבאי ארגן שימוש בשיטה של מונרו בבית הספר למידע (פורט בנג'מין האריסון) של מחלקת ההגנה הצבאית על מנת להגביר יכולות למידה של החיילים.

רוברט אלן מונרו, שמחקרו החל ב 1950 בשיתוף עם פסיכולוגים, רופאים, ביוכימאים, פסיכיאטרים ועוד, הראה שתדירויות מסוימות של צלילים משפרות תכונות מסוימות בבני אדם, על ידי השפעה על הפעילות המוחית.
למשל, שילוב מסוים של תדרים קול מגביר ריכוז וערנות, שילוב אחר משרה רגיעה או מדיטציה ושילוב נוסף משפר את איכות השינה. באמצעות הצלילים הללו ניתן גם להעלות את עוצמת המודעות באדם.

כך פיתח מונרו את הדיסקים הפסיכואקוסטיים בטכנולוגיית "הסנכרון האונתי" שמשרים במוח מצב מוחי רצוי, יחד עם סנכרון התפקוד של אונת המוח הימנית והשמאלית.

הטכנולוגיה שלו מתבססת על הממצא הפשוט שהוא גילה, שהשמעת צלילים בתדרים שתואמים את תדרי גלי המוח, משרים במוח את הגלים הנבחרים וכך גם את מצב התודעה שהם גורמים.


דיסקים למדיטציה

בקטגוריה זו צלילים פסיכואקוסטים ללימוד והטמעת מצבי מדיטציה עמוקים. ישנם דיסקים המתאימים גם לאנשים ללא כל רקע קודם במדיטציה. הדיסקים בקטגוריה זו משרים גלי אלפא ותטא ורובם מלווים במוזיקה נעימה ה'מולבשת, על גבי הצלילים הפסיכואקוסטים.
במכשור פידבק מוחי ניתן לראות ששמיעת התדרים הפסיכואקוסטים (תדרים בינאורלים) משרה במוח את המצב הנבחר – במקרה הזה-מצבי מדיטציה גבוהים באמצעותם ניתן להגיע לרגיעה עמוקה ולעבודה מנטלית ורגשית על מטרה רצויה.

שיפור זיכרון והפחתת כאב באמצעות מדיטציה

לא ברור מי החוקר ה"משוגע" הראשון שהחליט להכניס נזיר במדיטציה לתוך סורק מוח. מה שבטוח, משהו צד את עינו וגרם לו לעשות את זה, וסביר שאחת הסיבות לכך היא יכולת הקשב והזיכרון של נזירים וכן העובדה שהם מסוגלים תחת מדיטציה להגיע למצבים גופניים שהם לעיתים בלתי הגיוניים. ללכת על גחלים או לשכב על מחטים נשמע לכם מוכר?

בדיוק משם הסיקו החוקרים כיצד תחת מדיטציה עמוקה ניתן להפחית מסרי כאב למוח ובכל למעשה לנטרל תחושת כאב:

אנשים שמתאמנים במדיטציה מסוגלים לשלוט על תחושות הכאב שלהם ואף מדווחים על ירידה בתחושת כאב, כיוון שהם פיתחו יכולת לבקר את פעילות גלי אלפא שלהם, ובעזרתם לבחור איזה מידע מהגוף יועבר למוח ואיזה מידע להחשיב כמיותר. כך, ברגע שמידע על כאב מוגדר במוח כמידע שולי, הוא מקבל פחות עיבוד מוחי, ולכן פחות מסרים על כאב נשלחים בחזרה לגוף.
חוקרי מדיטציה ומוח מבית הספר לרפואה של הארוורד, בבית החולים במסצ'וסטס מצאו באפריל 2011 ששינוי בפעילותם של גלי אלפא הייתה מוגברת יותר אצל נבדקים שהחלו את המחקר ללא כל ניסיון קודם במדיטציה ואומנו למדוט במשך 8 שבועות. המחקר הופיע בגילון Brain Research Bulletin.

המדיטציה שנחקרה במעבדה זו נקראת Mindfulness meditation. מדיטציה זו מלווה בפעילות משמעותית של גלי אלפא. בתרגול שיטת Mindfulness האדם מפנה קשב לתחושותיו ורגשותיו הפנימיים, ולמחשבות העולות מתוכו, ללא כל שיפוט או ביקורת. תרגול מדיטציה בשיטה זו לאורך זמן נצפה כמשפר ביצועים במשימות תלויות קשב – כלומר, כאלו הדורשות הפניית קשב וריכוז ומניעת הסחות דעת.

בין הפעילויות של גלי אלפא מצויה היכולת לסרוק ולסנן מידע שאינו רלוונטי המסיח את הדעת מנושא הפוקוס הראשי. כך מתאפשר לאזורים אלו לעבד רק את המידע הרלוונטי ולשלוח אותו לשאר חלקי המוח. זה יכול להוות חלק מההסבר לממצאים קודמים שהראו שמדיטציה משפרת יכולות חשיבתיות, כגון שיפור מהירות שליפת זיכרונות, ואחסון זיכרונות חדשים, כיוון שככל שיש פחות מידע לא רלוונטי שמתערבב במהלך אחסון הזיכרון, או שליפתו, קל ומהיר יותר לבצע זאת.
מחקרים מציעים שקשב יכול לווסת את פעילותם של גלי אלפא, ובכך גם את התפיסה התחושתית שלנו. כאשר אדם מצפה למגע כלשהו, מראה או צליל, הפניית הקשב לעבר הגירוי הצפוי גורמת להפחתה בגלי אלפא באזור המוחי שעתיד לטפל בגירוי הצפוי (למשל, אם אדם מצפה לשמוע צליל מסוים, גלי אלפא יורדים באזורי העיבוד השמיעתי).

ירידה בתדירות של גלי אלפא פירושה העלאת ה"ריכוז" של המוח באזור מסוים, כיוון שנעשה פחות סינון של מידע, ומתאפשר ליותר מסר תחושתי לקבל עיבוד מוחי.
במקביל, בכל שאר האזורים שלא עתידים לטפל במידע שצפוי, עולה פעילות גלי אלפא, כלומר מוגבר סינון המידע. כך, למשל, מידע שמיעתי יעובד רק באזורים הקשורים לשמיעה, ובכל האזורים האחרים הוא יחשב כמידע שאינו רלוונטי.

חקר מדיטציה ומוח נמצא בעיצומו בשנים האחרונות. בינואר של אותה השנה דיווחו חוקרים שתרגול מדיטטיבי קצר טווח יצר שינויים במבנים מוחיים. הוא גרם לגדילה בחומר האפור (כלומר במספר תאי המוח) באזורי קליפת המוח שקשורים בקשב ובאינטגרציה רגשית. קבוצת הניסוי דיווחה בממוצע על אימון יומי של 27 דקות במדיטציה למשך שמונה שבועות. כאשר ניתחו את סריקות המוח שלהם נמצאה עליה בצפיפות החומר האפור בהיפוקמפוס, אזור המקושר עם אחסון של זיכרונות חדשים וחשוב ביותר בתהליכי למידה, ובאזורים הקשורים למודעות עצמית והתבוננות פנימית. כמו כן, קבוצת המתאמנים במדיטציה דיווחה על ירידה ברמות הסטרס. סריקות המוח שלהם הראו ירידה בצפיפות החומר האפור באמיגדלה, אזור בעל תפקיד חשוב במצבי חרדה וסטרס. ירידה בצפיפות החומר האפור פירושה פחות פעילות מוחית באזור זה.


דיסקים לתחזוקת הגוף

בקטגוריה זו צלילים פסיכואקוסטים לטיפול במטרות בריאותיות ותחזוקת הגוף. הדיסקים מכילים את הצלילים הפסיכואקוסטים וכן הדרכה מילולית באנגלית.
בין המטרות בקטגוריה זו: הפחתת כאבים, בקרת ואיזון לחץ דם, שיפור ראיה, שיפור שמיעה, שיפור תפקוד מערכת העיכול, חיזוק המערכת החיסונית ועוד.

בחירת מצב מוחי רצוי והפחתת כאב באמצעות צלילים פסיכואקוסטיים

ב 1839 גילה הנריך וילהלם דוב שכאשר משמיעים לכל אחת מהאוזניים צליל בתדר שונה, המוח יוצר "צליל פנטום" – תדר שלישי שהוא ההפרש בין שני התדרים שהושמעו לו וכך למעשה "שומע" תדר לא קיים. תופעה זו קיבלה את השם תדרים בינאורלים (binaural beat). תדרים אלו צברו תודעה ציבורית נרחבת בסוף המאה ה 20, כאשר נמצא בקרב קהילת הרפואה האלטרנטיבית שתדרים בינאורלים מסוגלים להפחית מתחים וחרדות, להשרות מצבים קוגניטיביים לפי בחירה ושבאמצעות שינוי גלי המוח, הם בעלי תועלות בריאותיות במצבים כגון בקרת כאב.

עיקר התגלית באשר לתפקיד של תדרים בינאורלים במוח, נעשה 134 שנים לאחר תגליתו הראשונית של דוב, על ידי החוקר ג'רלד אוסטר. אוסטר החשיב את התדרים הבינאורלים ככלי חשוב במחקר קוגניטיבי ונוירולוגי. הוא התמקד בשימוש בצלילים על מנת להבין כיצד בעלי חיים ממקמים צלילים בתוך עולמם התלת מימדי, וכן השתמש בחקר התדרים על מנת להבין את היכולת יוצאת הדופן של חיות לבחור ולהתמקד בצליל מסוים, בתוך ים של צלילים המקיף אותם (ממצא זה מתרחש גם אצל בני אדם וידוע בשם "אפקט מסיבת הקוקטייל" – שבו אדם יכול להיות מוקף בשיחות שונות סביבו ולבחור לפי רצון להקשיב רק לאחת מהן כשכל שאר הדיבורים שברקע מתעמעמים ואינם מפריעים לו להתרכז ולהקשיב).

אוסטר גם החשיב את התדרים הבינאורלים ככלי שימושי לאבחון רפואי לא רק במטרה לאבחן בעיות במערכת השמיעתית אלא אף למצבים ניורולוגים כלליים יותר. הוא מצא למשל, שחלק מהמטופלים שלא הצליחו לשמוע תדרים בינאורלים שהושמעו להם, סבלו מפרקינסון.

עוד הוא מצא שניתן לאמן את המוח של מטופלים אלו לשמוע את התדרים הבינאורלים, תוך שבוע בלבד של אימון.

אוסטר שימש השראה למייסד טכנולוגיית הצלילים הפסיכואקוסטים – רוברט אלן מונרו, בתחילת דרכו מפיק ומלחין מוזיקה לתוכניות רדיו וטלויזיה, בוגר אוניברסיטת אוהיו. בשנת 1956 החל מונרו את מחקרו אודות השפעתם של צלילים על התודעה האנושית. הוא התמקד במיוחד בתחילת מחקרו על יכולת למידה תוך כדי שינה.


דיסקים לחוויות שמעבר

ספרו של אבן אלכסנדר "הוכחה לגן עדן" – מנתח המוח שפרץ לתודעת הקהל עם חווית המוות הקליני שעבר וששינתה לחלוטין את תפיסתו לגבי יכולות המוח האנושי, מציג צד נוסף של הצלילים הפסיכואקוסטיים: הם מאפשרים לחוות מצבי תודעה גבוהים מתוך בחירה.
בין המטרות בקטגוריה זו: מדיטציה עמוקה, עירור מטרה וחזון, חיבור אל העל מודע.
יצורי אנוש היו תמיד מרותקים ומוקסמים מהשפעות של צלילים ריתמיים על מנת לשנות מצבים של מודעות. אחרי הכל, הצליל הראשון שכל אחד מאיתנו שומע ואולי הצליל החזק ביותר החרוט עמוק בזיכרוננו הוא הריתמוס של זרימת הדם שלנו הזורם באזננו כאשר אנו נחים בהנאה ברחם אימנו.
האדם היה זריז למצא דרכים לשכפל צליל מעורר זה ורבים אחרים. בעצם ייתכן שהשימוש הריתמי בצלילים ליצור מצבי מודעות שונים היה אולי הכלי הראשון של האנושות בדרך אל ה mind – technology .

חוקרים גילו שצלילים ריתמיים משנים בצורה דרמטית פעולות של גלי מח ומתרגלים חלקים רבים של המח ולא רק את החלקים הקשורים לשמיעה.

יפה לשים לב, למשל,  שאפשר להוביל קהל ממצב של גלי בטא ערניים, אל גלי מנוחה אלפא, ואפילו עמוק יותר אל גלי טטא המסתוריים דרך סיפורים, שירה או לחישת תפילות.

 

שינוי גודל פונט
ניגודיות